סעודות בחנוכה, לימוד הלכות חנוכה

'דבר ה' זו הלכה' (שבת קלח:)- הלכה שבועית בנושאים יומיומיים מאת רבני ואברכי בית מדרש גבעת אסף

הרב ינון קליין שליט"א

בס"ד

עיקרי ההלכות

א. ראוי להרבות בסעודות בחנוכה, אולם סעודות אלו אינן סעודות מצווה.

ב. אם מספרים על ניסי חנוכה וגבורות ה' ושרים לכבודו, הסעודות בחנוכה נחשבות סעודות מצווה.

ג. אין חובה ללמוד הלכות חנוכה לפני חנוכה, אך בחנוכה עצמו יש ללמוד את הלכות החג.

 

א. האם סעודה בחנוכה היא סעודת מצווה?

על פי המדרש בחנוכה, מלבד נס המלחמה ונס פח השמן שנעשה בימי החשמונאים, נגמרה גם מלאכת המשכן וימים אלו היו ימי חנוכת המזבח.

חז"ל תקנו יום טוב במגילת תענית לזכר חנוכת המזבח. ולמרות שמגילת תענית בטלה וכיום הימים הטובים המצויינים בה לא נוהגים, מאחר וחנוכה לא בטל, ואנו נוהגים בו עד היום, כתבו הראשונים שיש קצת מצווה להרבות בסעודה בחנוכה (זכר ליום טוב על חנוכת המזבח)¹.

אולם סעודות אלו אינן סעודות מצוה, מאחר ועיקר התקנה של חנוכה הייתה מחמת ניצחון המכבים על היונים וביטול גזרותיהם. והרי גזרות היונים היו על הרוח, על המצוות והתרבות היהודית ולא על הגוף (בניגוד להמן) ולכן תקנת חנוכה היא 'להודות ולהלל' ולא 'משתה ושמחה'².

למעשה, אם אומרים בסעודה בחנוכה שירות ותשבחות לה' יתברך על הניסים, הסעודה נחשבת לסעודת מצווה³.

 

ב. האם יש חיוב לעסוק בהלכות חנוכה בימי חנוכה?

מתקנת חכמים לשאול ולדרוש בהלכות המועדים שלשים יום לפני בוא המועד. אולם בחנוכה ופורים לא תקנו ואין חובה לדרוש בהלכותיהם טרם זמנם.

אך בהגיע חנוכה ובמשך כל ימיו, יש לעסוק בהלכות חנוכה, בדומה לכל חג בו יש חיוב לעסוק בהלכות החג⁴.

נוסף על כך, חנוכה מתייחד כ'חג התורה שבעל פה', ניצחון חכמי ישראל והתורה על תרבות יון המקולקלת, ומצד זה ודאי שראוי ונכון להרבות ולהוסיף בימי חנוכה בלימוד תורה ועל ידי כך להוסיף אור בעולם⁵.