אכילת דג ובשר

'דבר ה' זו הלכה' (שבת קלח:) - הלכה שבועית בנושאים יומיומיים מאת רבני ואברכי ביתמדרש גבעת אסף

הרב ינון קליין שליט"א

בס"ד

עיקרי ההלכות

א. אסור לאכול דג עם בשר לפי שיש בזה סכנה.

ב. לדעת השו"ע יש לנקות את הידיים (אם נוגעים באוכל) בין דג לבשר. לדעת רמ"א די בניקוי הפה, על ידי אכילה ושתייה.

ג. מותר לבשל דגים בסיר בשרי (ולהיפך). לפי שהסכנה היא רק בטעם הבא מהבשר עצמו (או הדג) ולא מהבלוע בכלי.

 

א. אכילת דגים ובשר יחד

במסכת פסחים מובא בגמרא שאסרו לאכול דג שנצלה עם בשר בתנור אחד. טעם האיסור הוא שבאכילת דג שקיבל טעם מבשר (ולהיפך) יש סכנה ללקות בצרעת¹.

לכאורה, על פי זה מותר לאכול בשר אחרי דגים (ולהיפך) בלי שום הגבלה, שכן החשש בגמרא הוא רק כאשר דג קיבל טעם מבשר (ממש, ולא טעם בשר בלוע בכלי). למרות זאת, הטור מעיד שאביו -הרא"ש - היה רוחץ את הידיים ומנקה את הפה (על ידי אכילת לחם) בין אכילת דגים לבשר.

ראשונים רבים כתבו שלא צריך לרחוץ ידיים בין דג לבשר, אלא רק לנקות את הפה משאריות הדג או הבשר.

להלכה נחלקו השו"ע ורמ"א. לדעת השו"ע חובה לרחוץ ידיים בין בשר לדג, לדעת רמ"א מספיק לנקות את הפה מהשאריות על ידי אכילה ושתייה של דברים אחרים².

במקום שאוכלים בסכין ומזלג, ולא נוגעים באוכל, לכאורה יש להקל גם לדעת השו"ע³.

 

ב. בישול דגים בסיר בשרי

אף על פי שיש איסור מחמת סכנה לאכול בשר ודגים יחד, אין איסור לבשלם בסיר אחד זה אחר זה בתנאי שהסיר נקי.

הטעם להתיר הוא מפני שאפילו האוסרים נ"ט בר נ"ט לכתחילה, לא אמרו זאת אלא בבשר וחלב, אבל אין סכנה בטעם בשר או דגים שבלוע בסיר אלא רק בטעם בשר המגיע ישירות ממנו אל הדג (ולהיפך).

ואפילו אם בזמן בישול הדגים נשפך שומן או רוטב בשרי על הסיר מבחוץ, מותר⁴.

 

[המספרים מפנים לקובץ מקורות והערות המצורף]