חבילת 'רוגלך' שנמצאו בה נמלים

תשובה מאת ראש בית המדרש הרב גיורא ברנר שליט"א

הרב גיורא ברנר שליט"א

 

שאלה: שלום הרב, מצאתי בחבילת רוגלך שלש נמלים. מותר להוציא את הנמלים ולאכול את הרוגלך, או שמאחר והיו שלש נמלים זו חזקה וכל החבילה אסורה?

 

תשובה:

בס"ד ז' אדר א יום פטירת משה רבנו ע"ה תשע"ו

 

שו"ב וכט"ס

בנידון שאלתך לגבי חבילה של עוגיות 'רוגלך' שנמצאו בתוכה 3 נמלים, האם מותר לאכול את העוגיות אחר הוצאת הנמלים או שכל המאכל נשאר באיסורו.

 

א. הרשב"א בתשובה (ח"א סי' קיג) נשאל לגבי אישה שמצאה שלוש תולעים בירקות אחר שבושלו, ובתוך תשובתו כתב הרשב"א "אלא עיקר הענין שכל שנמצאו תולעים מרובין בקדרה בין בפעם אחת בין בהרבה פעמים צריכין בדיקה יפה. שהרי הוחזקו הירקות האלו בתולעים וכל שהוחזק צריך בדיקה לצאת מאותה חזקה. וכשהן חיין יש להן בדיקה יפה. אבל במבושלין ומבולבלין אי אפשר לבדקן. ולפיכך אסורין שצריכין הן בדיקה ואין להם. אבל מי השלקות מותרין לפי שאפשר לסננן. וכן כל כיוצא בזה שאין בריה אוסרת אלא בזמן שהיא שלימה אבל המרוסקת בטלה. והשלמה המסננת קולטתה ואינה יוצאה. וכן אם בשלה בהן בשר אפשר לרחוץ אותו ולבדוק".

נלמד מלשון הרשב"א שני דברים לנ"ד, הראשון שכל שנמצאו "תולעים מרובין" בקדרה צריכים בדיקה יפה ע"מ להתירם באכילה, ולכאו' י"ל שמיעוט "מרובין" היינו שניים. עוד נלמד מלשון הרשב"א שכל שא"א לבודקו יפה אסור לאוכלו.

והנה הר"ן (חולין יט ב) כתב "מיהו כתב הראב"ד ז"ל דדוקא שלא נמצאו אלא א' או ב' אבל ג' וארבעה הכל אסור ולא סגי ליה בזריקתן דכיון שנמצאו שם כל כך הוחזק תבשיל זה שיש שם יותר מאי איכא שמא נמוחו ובטלו משום חד ספיקא לא שרינן ליה והדעת מכרעת כדבריו" ומבואר דס"ל שרק אחר שמצא ג' או ד' חרקים נאסר המאכל ללא בדיקה יפה (ולא כמו שכתבתנו לעיל ע"פ הרשב"א שכבר אחר ב' חרקים נאסר המאכל). וכעין זה כתב גם בספר המכתם (פסחים מ א) בשם הראב"ד "וכתב הראב"ד ז"ל דדוקא כי לא משתכחי בההוא בישולא אלא תרי שערי הוא דלא אסרינן ליה אלא בנתבקעו ממש, אבל תלתא שערי ודאי חזקה דאיכא טובא ושמא נתבקעו ואסור. וכן הדין בתולעים או נמלים שנמצאו בתבשיל, דהיכא דמשתכחי תלתא חזקה הוא דאיכא טובא ואסרינן לההוא תבשילא, דבריה לא בטלה".

ואמנם לנידון שאלתנו אין מכך כל נפק"מ שהרי בנ"ד נמצאו שלוש נמלים בתוך הרוגעלך וממילא בין לרשב"א ובין לראב"ד אין להתיר לאכול את המאכל ללא בדיקה יפה (ואם א"א לבודקו יפה נאסר המאכל), וע"ע במאירי (חולין סז ב).

ובשו"ע (יו"ד סי' פד סע' ט, סי' ק סע' ד) פסק לאסור אם מצא ג' תולעים, וכן דעת הט"ז (סי' ק ס"ק ו), מנח"י (סי' מו ס"ק כט) ובהגר"א (סי' ק ס"ק כ), ואילו הב"ח (סי' פד ד"ה כתב הר"ן) מחמיר גם בנמצאו ב' תולעים. וע"ע בזה בשו"ת תפלה למשה (ח"ג סי' ח ס"ק ב).

 

ב. כתב מהרש"ל (יש"ש חולין פ"ג סי' ק) "ושוב מ"כ שכ"כ הרשב"א על ירקות שאחר שנתבשלו נמצא בהם ג' תולעים הירקות אסורים כיון שהוחזקו ירקות אילו בתולעים צריכים בדיקה וכל שהם מבושלים א"א לבדקם אבל מי השלקות מותרים לפי שאיפשר לסננו, וכן אם בישלו בהם בשר אפשר לרחוץ אותו ולבדוק ע"כ, ומשום הכי נהגתי בעצמי שלא לאכול הכמהין היבשים, כי הוחזקו בתולעים, כי לאחר בדיקה והברירה מצאתי בתבשיל בשולי הקדירה כמה תולעים, וכן נמצא זה כמה פעמים והוחזק בכך, ונראה דוקא במה שמצוי בהם הכנימה אלא שלא בדק כדינו הוא דאמרינן הכי, אבל בדבר שאין מצוי בהן כנימה, וכ"ש מאכל שאין דרך להתליע כלל, דאמרינן מעלמא נפל, ולא חיישינן לטפי מהני שנמצאו" ולכאו' לפי סיום דבריו היה לנו לומר שהנמלים מעלמא אטו ולא התליעו בתוך הרוגלך, וממילא אע"פ שמצאנו שלוש נמלים אין לאסור מחמת זה את כל הרוגלך. ועי' בט"ז (סי' פד ס"ק יז) שהביא את דברי מהרש"ל בשתיקה ומשמע דס"ל כמותו. וע"ע במג"א (סי' תסז סוף ס"ק יב וכן הוא בסי' תסה ס"ק ה) שהבין שגם השו"ע ס"ל בזה כמהרש"ל. ועי' במקו"ח (סי' תסז ביאורים ס"ק ה), ועי' גם בדרכ"ת (סי' פד ס"ק קלג) שכתב שגם מהר"ש קלוגר כתב שהעיקר בזה כמהררש"ל וט"ז דבאטו מעלמא לא הוי חזקה. וע"ע בשו"ת שו"מ (מה"ק ח"ב סי' מז), שו"ת בית שלמה (יו"ד סו"ס קנה) ושו"ת בית יצחק (יו"ד א סי' עח ס"ק ה).

אמנם למעשה נלענ"ד שאין לסמוך על סברת מהרש"ל להקל בנ"ד וזאת משני טעמים, ראשית הנה בחק יעקב (סי' תסז ס"ק כה) חלק על סברת המהרש"ל משום ש"לא נמצא חילוק זו בשום פוסק דסתמא אמרינן תלתא זימנא הוי חזקה דאע"ג דהוא דבר דאתי מעלמא מ"מ מוחזק תבשיל זו שנפל בתוכו...". וראיתי בשו"ת מחנה חיים (ח"א סי' לו ס"ק א) שכתב שגם דעת החת"ס להחמיר באטו מעלמא. וע"ע באורח מישור (יו"ד סי' פד ס"ק ז) ובזר זהב (סי' פד ט"ז ס"ק יז) שכתבו להקשות על שיטת מהרש"ל וסיעתו. וע"ע בשו"ת רבבות אפרים (ח"ח סי' תקמז) שכתב לאסור בצק שנמצאו בו שלוש נמלים.

וגדולה מזו ראיתי בשו"ת מקום שמואל (סי' סד) שהאריך בזה וכתב להוכיח שהעיקר שגם באטו מעלמא שלושה הוי חזקה, ושכן מוכח מהב"י, וכן דעת רוב הפוסקים, ושלא הבינו נכון כוונת מהרש"ל אלא מהרש"ל נתכוון לעניין לאסור לגמרי כל אותו מין דלא אסרינן מחמת אטו מעלמא. [בעניין מש"כ המקום שמואל להוכיח מדין ס"ת שנמצאו בו טעויות עי' פרמ"ג (יו"ד שפד"ע סי' פד ס"ק לב) ובשו"ת מחנה חיים (שם).]

ויש עוד להביא בזה דהנה בטור (סי' נז סע' ט) דן באריה שנכנס למקום שהבהמות רועות וכתב שאפי' שמענו צווחות והוא שותק אין חוששים לדרוסה שאנו אומרים ברחו מפניו. ובדרישה (ס"ק ט) כתב על זה "ולא השיגם. נ"ל אפי' נמצא האחד דרוסה מ"מ אין חוששין לאינך כל היכא דלא חזינן ריעותא ואמרינן לא השיגם. רש"ל. ומ"מ בשנמצא שלשה נדרסין יש להחמיר ולאסור את כולם כי כבר הוחזק עדר זה בנדרסין. רמ"י".

והט"ז (שם סוף ס"ק כג) חלק על הדרישה וכתב שמה שאוסר למדו מדין תבשיל שנמצא בו ג' חרקים, ואינו דומה כיון ששם טבע הירקות לגדל בתוכם חרקים. וביאר הפרמ"ג (משב"ז שם) שכוונת הט"ז דכאן הוי כאטו מעלמא ולא הוי חזקה. והנקה"כ (על הט"ז שם) והפר"ח (סי' נז ס"ק כג) פסקו ג"כ בזה כהט"ז.

והנה לפי מה שהשוו הט"ז והפרמ"ג דין זה דדרוסה לדין בג' חרקים דאטו מעלמא (וכן באורח מישור שם, מקום שמואל שם ובית יצחק שם ס"ק א השוו בין הדינים), ממילא נלמד לנ"ד שגם דעת הנקה"כ והפר"ח כהט"ז דבאטו מעלמא לא הוי חזקה, ואילו דעת הלבוש והדרישה כחק יעקב דגם באטו מעלמא ג' הוי חזקה. [ולכאו' היה לנו לומר דממה שמהרש"ל כתב להתיר בנמצאה דרוסה אחת יש קצת ראיה למקום שמואל דגם מהרש"ל ס"ל שבג' דאטו מעלמא הוי חזקה, דאל"כ היה למהרש"ל להשמיענו רבותא טפי דאף בנמצאו ג' הוי חזקה.]

 

ג. ועוד דאף א"ת שהעיקר כסברת מהרש"ל ודלא כחק יעקב, נראה שבנמלים שדרכם לבוא בקבוצת גדולות, לא נאמר היתרו של המהרש"ל, וראיתי שזכינו לכוון בזה לדברי הפרי תאר (סי' פד ס"ק כב) שכתב "ויש לי מקום לומר דסמכינן על זה במיני תולעים הלבנים וכדומה להם דאפשר דהנמצאים הם הנופלים להיות שאין במינם מצוי שימצאו בבת אחת רבים אבל הנמלים שיש במינם הרבה ואיכא חששת רבים אית לן להחזיק התבשיל בג' כן דעתי נוטה בזה". ובזב"צ (סי' פד ס"ק עד) וכה"ח (סי' פד ס"ק קט) כתבו שהעיקר כדברי הפר"ת הנ"ל.

וממילא משני טעמים יש לנו להחמיר בנ"ד דאפשר שהעיקר כחק יעקב וסיעתו שאף באטו מעלמא הוי חזקה, ואף א"ת שהעיקר כסוברים שאטו מעלמא לא הוי חזקה וכמהרש"ל, הרי אפשר שהעיקר כפר"ת שלא נאמר היתר המהרש"ל בנמלים, וממילא כשאנו דנים בחשש איסור חמור שכזה של אכילת נמלים אין להקל. וע"ע בכל זה בספר בדיקת המזון כהלכה (ח"א עמ' 154-155).

 

ד. ולעניין האפשרות לבדוק היטב את הרוגלך מהנמלים, נעלנ"ד שכיון שבדברי מאפה ישנם חללים רבים ממילא הוא כמעט בלתי אפשרי לבודקו היטב מכל חשש נמלים, וביחוד ב'רוגלך' שנעשה בגלגול שכבה ע"ג שכבה הוא כמעט בלתי אפשרי לבודקו היטב.

ונראה כעין ראיה לדברינו ממש"כ בערוה"ש (או"ח סי' שסח סע' ז) לגבי הפת של ערובי חצרות "אם נתעפש פת העירוב ונפסל מלאכול או נפלו עליו תולעים או נמלים הרבה הרי הוא כמו שכלה לגמרי וצריכים לערב מחדש" וכ"כ במשנ"ב (שם ס"ק יט). ולכאו' אם היינו אומרים שאפשר לבדוק היטב את הפת מתולעים א"כ מדוע נחשבת הפת ככלה לגמרי, אלא שס"ל שא"א לבודקו. וראיתי בספר בדיקת המזון כהלכה (ח"ג עמ' 761) שכתב "לחם שנמצא נגוע בוודאות, אין להשתמש בו, היות שאין שיטה יעילה לנקותו באופן מוחלט". וא"כ אין להתיר ע"י בדיקה בנ"ד. וע"ע בשולחן שלמה (סי' שיט אות מא) ובשו"ת תשובות והנהגות (ח"ג סי' רנב).

[ואמנם אם ירצה נראה שיכול לחתוך חתיכות קטנות ממש מכל שכבה שברוגלך בצורה שלא יהיה בא כל חשש לנמלים, אך בלא זה אין להתיר כלל אכילה של הרוגלך.]

 

הנלענ"ד כתבתי והי"ת יצילנו משגיאות ויורנו בדרך אמת

מברכו בלו"נ.

גיורא ברנר-גבעת אסף