אמירת משיב הרוח ומוריד הטל

הרב גיורא ברנר שליט"א

אמירת "משיב הרוח ומוריד הטל" בקיץ

בס"ד כז ניסן תשע"ו

 

ל...

 

בעניין מה שסיפרת לי שעלית חזן ובחזרת הש"ץ אמרת כמנהגינו "משיב הרוח ומוריד הטל" והציבור החלו לצעוק ולהעיר לך שתחזור לראש, ולא הסכימו להמשיך לענות 'אמן' על ברכותיך.

לענ"ד המתפללים שאתך טעו בדין וזאת מכמה סיבות וכפי שנבאר.

 

א. האומר משיב הרוח בקיץ אין מחזירים אותו

אף לשיטתם שצריך לומר דווקא "מוריד הטל" ללא "משיב הרוח", הרי שאם כן אמר משיב הרוח אין צריך לחזור, וטעותם היא חוסר ידיעה שהרי זו גמ' מפורשת (תענית ג ב) "בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו" וכן  נפסק בשו"ע (סי' קיד סע' ג) וא"כ גם לשיטתם אתה צדקת שלא רצית לחזור לראש והם טעו.

ב. יסוד המנהג לומר משיב הרוח ומוריד הטל בקיץ

המנהג לומר "משיב הרוח ומוריד הטל" בימות הקיץ הוא כידוע מיוסד ע"פ רבם של ישראל הגר"א זיע"א כפי שכתב בפירושו לספר יצירה (פ"ג מ"ה) "ורויה מרוח מכריע בינתים- וכולל שניהם כידוע ולכן אומרים משיב הרוח בימות החמה ובימות הגשמים".

אמנם יש לדעת כי אין רבנו הגר"א יחיד בדבר זה וכן הוא מנהג עוד כמה וכמה מגדולי ישראל. דהנה הרמ"א (בסי' קיד סע' ג) כתב שמנהג בני אשכנז בחו"ל שלא להזכיר כלל מוריד הטל בתפילה. אמנם מנהג הספרדים וכן חלק מבני אשכנז שכן נהגו לאומרו בימות החמה, וכשנעיין בדברי כמה מגדולי הפוסקים נראה שדעתם שבמקומות שכן אומרים אותו בקיץ יאמרו כמנהגינו "משיב הרוח ומוריד הטל".

ראשון בזה הוא הב"ח (סי' קיד) שכתב לבאר בדברי הטור "ומש"כ ונוהגים בספרד להזכיר אף בימות החמה וכו'. פירוש דאף בימות החמה מזכירין הרוח שאומר משיב הרוח ומוריד הטל אבל באשכנז אין נוהגין להזכירו אלא אומרים רב להושיע מכלכל וכו'". וכ"כ התוס' יו"ט (תענית פ"א מ"ב) "וזה כמנהג בני ספרד שהזכיר הטור בסימן קי"ד שנוהגים להזכיר בימות החמה משיב הרוח ומוריד הטל". וכן המג"א (סי' קיד ס"ק ג) העיר "מנהג ספרד לומר משיב הרוח ומוריד הטל בימות החמה". והוא מפורש כמנהגינו.

והנה אמת שבפרמ"ג, מחצה"ש ויד אפרים העירו על דברי המג"א שם שזו טעות ואין הספרדים נוהגים לומר משיב הרוח בקיץ. וכן בכף החיים (סי' קיד ס"ק יז) כתב שדברי הב"ח והמג"א הם תימה. אך מאידך כשנעיין בכמה מגדולי הפוסקים נראה שדעתם לדינא שהיכן שאומרים טל בקיץ יגידו "משיב הרוח".

ראה בחיי אדם (סי' כד סע' ו) שכתב "במדינתנו אין אומרים בימות החמה משיב הרוח כו'. ואם טעה והזכיר רק שלא סיים מוריד הגשם, אין צריך לחזור" ומשמע שבמדינת שמנהגם כן לומר בימות החמה אומרים "משיב הרוח כו'" דהיינו "משיב הרוח ומוריד הגשם". וכן בקיצור שו"ע (סי' יט סע' א) אחר שהביא את מנהג הרמ"א שלא לומר כלל מוריד הטל בקיץ כתב "יש מקומות שאומרים בקיץ משיב הרוח ומוריד הטל",  וכן מבואר שם גם בהמשך דברי הקצור שו"ע (סע' ג). וכן נהג המהר"ם אש (הובא בספר מנהגיו 'זכרון יהודה') וכ"כ בשלחן  הטהור (סי' קיד סע' ב).

ומצאתי ראיה לכאורה לדבריהם והוא מלשון רש"י בתענית (ג א ד"ה בטל) על מש"כ בגמ' "תנא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר" כתב רש"י "בטל וברוחות- משיב הרוח ומוריד הטל לא חייבוהו חכמים להזכיר אפי' בימות הגשמים" ומשמע לכאו' שהיכן שכן נוהג להזכיר יזכיר לפי הנוסח "משיב הרוח ומוריד הטל". [ואפשר שיש לדחות בדוחק שכוונת רש"י לשתי הזכרות נפרדות 'רוח' ו'טל' שרת שתייהם אין צריך להזכיר אפילו בימות הגשמים, ואם רוצה להזכיר כל אחד מהם הרשות בידו (גם ללא הזכרת השני) וכמו שאנו נוהגים להזכיר בימות הגשמים 'רוח' אע"פ שאין אנו מזכירים בימות הגשמים 'טל'. וכעת ראיתי מה שהעיר בדברי רש"י בשו"ת דברי יציב (או"ח סי' סז סוף ס"ק א).] {עי' בזה בספר פני יוסף סי'  ז}

ועוד יש להוסיף דבר מעניין שראיתי להראשל"צ הגרב"צ עוזיאל זצ"ל שכתב בשו"ת משפטי עוזיאל (ח"ג או"ח סי' ו ס"ק א) שמנהג הספרדים בקיץ לומר "משיב הרוח ומוריד הטל" והוא כמו שהעידו הב"ח ותויו"ט והמג"א שזהו מנהג הספרדים ולא כמו שהעירו על דבריהם כמה מהאחרונים שהוא טעות.

ג. עוד מגדולי ישראל שנהגו כמנהג זה

ראה גם בספר נימוקי או"ח להגאון ממונקטש זצ"ל (סי' קיד ס"ק א וע"ע דרכי חיים ושלום סי' קנז) שכן נהגו הגה"ק רמ"ל מסאסוב זצ"ל והגה"ק ר"י מקאזניץ זצ"ל והגה"ק בעל בני יששכר זצ"ל לומר בקיץ "משיב הרוח ומוריד הטל" (וכן בעל מנחת אלעזר עיי"ש). וראה גם בשו"ת דברי ישראל (ח"א סי' מא) ובשו"ת דברי יציב (שם) מה שכתבו בביאור כל עניין זה.

[ומש"כ הדברי ישראל לסתור את דברי הנמקי או"ח במש"כ שכן היה מנהג הר"י מקאזניץ וזאת ע"פ מש"כ בספר עבודת ישראל (פרשת תזריע) שאין צריך לומר בקיץ "משיב הרוח", כבר בעל המנחת אלעזר עצמו יישב זאת בספרו דברי תורה (ח"י סע' כג הזכירו בדרכי חיים ושלום הנ"ל) וכן בדברי יציב כתב ליישב סתירה זו עיי"ש.] וע"ע בספר ארץ החיים (מערכת א אות קג).

ד. ראיה מהנוסח בתפילת טל

עוד יש להעיר שהרי כל האשכנזים נוהגים לומר בתפילת טל "שאתה הוא ה' א-לקינו משיב הרוח ומוריד הטל" וא"כ נראה שאין זו נוסחה דחויה. [אמנם ראיתי בשו"ת זכר יהוסף (סי' כ ד"ה וכן נמצא) שאין להביא לזה ראיה מלשון הפיוט.]

ה. אף לשיטת החולקים מותר לענות אמן לברכותיך

אף לשיטת חבריך שהמנהג העיקרי הוא לא לומר 'משיב הרוח' בקיץ, ואף אם כביכול נתעלם מהגמ' בתענית והשו"ע שכתבו במפורש שאם אמר 'משיב הרוח' בקיץ אין מחזירים אותו, עדיין טעות היא בידם במה שסברו שאסור לענות אחר ברכותיך אמן, שהרי הדין שאין לענות על ברכה שהיא טעות הוא בשו"ע (סי' רטו סע' ד) שכתב "כל המברך ברכה שאינה צריכה, הרי זה נושא שם שמים לשוא, והרי הוא כנשבע לשוא ואסור לענות אחריו אמן". והרי הבהל"כ העיר שם (ד"ה  ואסור) על דברי השו"ע "ומ"מ נראה דאם אחד נוהג כאיזה דעה ואותה דעה לא הודחה לגמרי מן הפוסקים [כגון מי שמברך בא"י חי העולמים כדעת הירושלמי] אף שמן הדין אין מחוייב לענות עליה אמן דספק אמן לקולא מ"מ אין איסור אם עונה עליה וכמו שכתב הפמ"ג באות א' דאין בו חשש דלא תשא".

ו. הטועה בהזכרת גשמים להיכן חוזר

יש להעיר שבמקרה שטעה בהזכרת גשמים וצריך לחזור דעת השו"ע (סי' קיד סע' ד) שחוזר לראש ברכת אתה גיבור. אמנם מנהגינו הוא כמש"כ בבהגר"א (סי' קיד ס"ק י) והובא בבהל"כ (שם ד"ה וחוזר) שאם צריך לחזור העיקר הוא לחזור דווקא לראש התפילה ולא לראש הברכה וכשיטת הרמב"ם ודלא כשיטת השו"ע.

ז. שלא לעשות דבר התמוה לרבים

למרות כל מה שכתבתי לך עד כאן, הרי שאם אני עולה חזן במקום שאני חושש שאם אני יאמר "משיב הרוח ומוריד הטל" יגרום הדבר לבלבול ומהומה, אני אומר רק "מוריד הטל" בלי משיב הרוח, כיון שנראה שלכו"ע אין אמירת "מוריד הטל" מעכבת. ובזה נאמר "ועשית כחכמתך".

[ועי' במעשה רב (סי' נז) שכתב לגבי פיוטים וסליחות שאין מנהגו לאומרם, שאעפ"כ אם הציבור נוהג לאמרם בצורה שאין חשש איסור (כגון שאומרם אחר התפילה ואין כאן חשש הפסק) לא ישנה מהציבור אלא יאמר איתם ביחד. וראה גם בשו"ת רבבות אפרים (סי' מה ס"ק ה) מש"כ בשם הגר"א פאם זצ"ל.]

בברכה מרובה

גיורא ברנר