מנהגי אבלות בספירה, ל"ג בעומר

'דבר ה' זו הלכה' (שבת קלח ב)- הלכה שבועית בנושאים יומיומיים מאת רבני ואברכי בית מדרש גבעת אסף

הרב ינון קליין שליט"א

עיקרי ההלכות

א. מימות הגאונים נהגו כמה מנהגי אבלות בספירת העומר - לא להתחתן, לא להסתפר ולא לשמוע מוזיקה.

ב. ישנם מנהגים שונים בזמן בו נוהגת האבלות בכל אחד מן הדברים המוזכרים לעיל.

ג. יש שערערו על המנהג לשמוח ולהדליק מדורות ביום ל"ג בעומר, מאידך רבים חזקו את המנהג ויש לו מקורות רבים.

 

א. מנהגי אבלות בספירה

ימי ספירת העומר הם מעיקרם ימי שמחה וציפייה לחג מתן תורה¹. אך מאחר ובזמן הזה מתו תלמידי רבי עקיבא, נהגו כל ישראל במנהגי אבלות בימי הספירה².

א. חתונה- מנהג ישראל מימות הגאונים שלא לישא אשה בימי ספירת העומר, לדעת השו"ע האיסור הוא מאחרי הפסח ועד יום ל"ג בעומר. לדעת הרמ"א האיסור הוא מא' אייר ועד שבועות³.

ב. תספורת - לדעת השו"ע אין להסתפר עד ל"ד בעומר. הרמ"א מביא בזה כמה מנהגים: הראשון הוא שמותר להסתפר ביום ל"ג, ואם חל ל"ג בעומר ביום א' מותר להסתפר ביום שישי שלפניו. השני הוא שעד א' אייר מותר להסתפר, ומאז אסור עד שבועות⁴.

ג. עשיית מלאכה - נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בימי ספירת העומר אחר שקיעת החמה. יש אומרים שנהגו רק עד אחרי ערבית, וי"א שנהגו כל הלילה⁵.

ד. שמיעת מוזיקה - בגמרא במסכת גיטין מבואר שלכתחילה אין לשמוע מוזיקה במשך כל השנה, משום אבילות על החורבן. אולם בימינו שאנו רגילים במוזיקה, נהגו להקל בימות השנה. אולם בספירת העומר כתבו הפוסקים להחמיר ולא לשמוע מוזיקה כלל. יש אומרים עד ל"ג בעומר ויש אומרים במשך כל ימי הספירה⁶.

 

ב. הילולת רשב"י בל"ג בעומר

בימינו התפשט המנהג להדליק מדורות בליל ל"ג בעומר ולעלות למירון לקברו של התנא רבי שמעון בר יוחאי.

שני פוסקים ערערו על המנהג (החת"ם סופר והשואל ומשיב) בשלש טענות מרכזיות⁷:

- איך ניתן לקבוע מועד שלא נעשה בו נס?

- בפטירת צדיקים יש להתאבל ולא לשמוח.

- השורפים בגדים במדורות עוברים על בל תשחית.

תשובות לטענות אלו הובאו בפוסקים רבים וביניהן⁸:

- לרשב"י נעשה נס, הוא ניצל מחרב הרומאים ונפטר כדרך כל הארץ, ועל כן ראוי לציין נס זה ביום מותו.

- בפטירת רשב"י התגלו סודות התורה על ידו, ועל זה אנו שמחים.

- שורפים רק בגדים בלויים, ומה שאדם עושה להנאת גופו או למלאות רצונו אין בו בל תשחית.