חיוב נשים בקידוש

'דבר ה' זו הלכה' (שבת קלח ב) הלכה שבועית בנושאים יומיומיים מאת רבני ואברכי בית מדרש גבעת אסף

הרב ינון קליין שליט"א

בס"ד

עיקרי ההלכות

א. נשים חייבות בקידוש ולכן יכולות להוציא גברים ידי חובה. עם זאת, כתב המשנה ברורה שאישה לא תקדש בפני זרים.

ב. אישה שבעלה לא בבית ויש לה ילד בן 13, נחלקו הפוסקים האם יכול להוציאה ידי חובתה. ילד פחות מגיל שלש עשרה אינו יכול להוציאה ידי חובתה וצריכה לקדש בעצמה.

א. חיוב נשים בקידוש

נשים חייבות בקידוש. ואף על פי שהיא מצווה שהזמן גרמא, לפי שמצוות זכירת השבת ומצוות שמירת השבת 'הוקשו' זו לזו, ללמד שכל מי שחייב לשמור שבת (לא לעבור על המלאכות), חייב לזוכרה (קידוש). ומאחר ונשים מצוות לא לחלל שבת, מצוות גם על קידוש¹.

לכן, האישה יכולה להוציא את האיש ידי חובה. וגם האיש יכול להוציא את האישה ידי חובה, אף על פי שכבר התפלל משתי טעמים:

א. יש אומרים שבתפילה לא יוצאים ידי חובת קידוש².

ב. אפילו אם יוצאים ידי חובה בתפילה, יש דין 'ערבות', שכל ישראל ערבים זה לזה, ואפילו מי שיצא ידי חובה, מוציא אחרים³.

אף על פי כן, כתב המשנה ברורה שאישה לא תקדש בפני אנשים שאינם בני ביתה.

ב. אישה שבעלה לא בבית

אישה שבעלה לא בבית ויש לה בן בר מצוה, נחלקו הפוסקים האם הוא יכול להוציא אותה ידי חובתה. מצד אחד, כדי להיחשב גדול צריך שתי תנאים - גיל וסימני בגרות, וכל עוד שאין ודאות שיש לו סימני בגרות, אינו גדול. מאידך, לשיטת האמורא רבא יש חזקה, שכל מי שהגיע לגיל גדלות, יש לו גם סימני בגרות, ולכן יכול להוציא אחרים⁴.

אם יש לה בן פחות מבר מצוה צריכה לקדש בעצמה ולא לתת לבנה לומר את הקידוש, אפילו אם התפללה ערבית, מפני שחיובו של קטן הוא רק מדין חינוך ואינו יכול להוציא ידי חובה את החייב מעיקר הדין, אפילו בדרבנן⁵.