דיני גביע הקידוש

'דבר ה' זו הלכה' (שבת קלח ב)- הלכה שבועית בנושאים יומיומיים מאת רבני ואברכי בית מדרש גבעת אסף

הרב ינון קליין שליט"א

בס"ד

עיקרי ההלכות

א. עדיף לקדש בגביע קטן (שמכיל לפחות רביעית) ומלא עד סופו, על פני גביע גדול שמלא רק בחלקו.

ב. הגביע צריך להיות שלם ונקי, וראוי לקחת גביע עשוי מכסף או מזהב.

ג. נחלקו הפוסקים אם כוס חד פעמית כשרה לקידוש. ה'פיתרון' של שימוש בשתי כוסות אחת בתוך השנייה אינו מועיל לאוסרים ואינו נצרך למתירים.

 

א. גביע הקידוש

כוס הקידוש נחשבת כוס של ברכה, ועל כן חלים עליה כמה דינים.

מכיוון שהכוס צריכה להיות מלאה, עדיף לקדש על כוס קטנה (שמכילה לפחות רביעית) מלאה עד הסוף, ולא לקדש על כוס גדולה שרק חלקה מלא.

אסור לקדש על כוס פגומה, דהיינו כוס ששתו מהיין שבתוכה לפני הקידוש.

הגביע צריך להיות שלם ונקי¹.

כמו כן דרשו חז"ל: "זה אלי ואנוהו - התנאה לפניו במצוות" (שבת קלג ב, סוכה יא ב). ולמדנו מזה "שלעולם יהא אדם משתדל לקיים את המצות בהדור ובנוי" (לשון המאירי שם), ועל כן במצוות הקידוש ראוי להתנאות בגביע מכובד ויפה, מכסף או מזהב וכדומה².

 

ב. קידוש על כוס חד פעמית

נחלקו הפוסקים האם ניתן לקדש על כוס חד פעמית. לדעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל אי אפשר לקדש על כוס חד פעמית, מכיוון שכלי כזה מיועד לשימוש חד פעמי ואחר כך זורקים אותו, גרוע הוא מכוס שבורה שאין מברכים עליה. טעם נוסף לאיסור כתב הגר"י וויס זצ"ל, שכלי חד פעמי אינו נחשב כלי.

מאידך, רוב הפוסקים סוברים שייעוד הכוס לא משנה את מהותה, ומאחר והכוס שלמה ניתן לקדש עליה שהרי בזמן הקידוש אינה פגומה, למרות שאחר כך זורקים אותה לפח. כמו כן כלי חד פעמי נחשב כלי³.

לפי זה, הפתרון לקדש על שתי כוסות חד פעמיות אחת בתוך השניה, אינו מועיל לאוסרים ולמתירים אינו נצרך. שעושים רבים שמקדשים על שתי כוסות חד פעמיות המוכנסות אחת בשנייה- לאוסרים לא מועיל, ולמתירים אינו נצרך.