נוסח הקידוש, כיסוי החלות

'דבר ה' זו הלכה' (שבת קלח ב)- הלכה שבועית בנושאים יומיומיים מאת רבני ואברכי בית מדרש גבעת אסף

הרב ינון קליין שליט"א

    בס"ד

    עיקרי ההלכות

    א. מתחילים את הקידוש באמירת "יום השישי", כדי לרמוז על שם ה' היוצא מראשי התיבות: יום השישי ויכולו השמיים".

    ב. אם יש מאכלי מזונות על השולחן, יש אומרים שחובה לכסותם לפני הקידוש.

    ג. נחלקו הפוסקים אם חייבים להניח את החלה על השולחן בזמן הקידוש. אם לא הביאוה לפני שהתחילו את הקידוש (אמירת שלום עליכם), עדיף להשאירה על הפלטה ולהביאה אחר כך.

    א. נוסח הקידוש

    רבים פותחים את הקידוש באמירת "ויהי ערב ויהי בוקר" בלחש, ואז "יום השישי" בקול רם. נוסח זה מעורר שאלה- כלל בידינו שאת הפסוקים צריך לומר כמו שאמרם משה רבינו ע"ה, אסור לומר חצי פסוק. והרי הפסוק מתחיל "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד", וכיצד אנו אומרים חצי פסוק?

    הפוסקים כתבו כמה תשובות לזה1:

    1. חז"ל דרשו שהמילים "והנה טוב מאד" מרמזות על מלאך המוות. מאחר ולא רוצים להזכיר זאת בקידוש, ומאידך רוצים להזכיר את שם ה' שנמצא בראשי התיבות 'יום השישי ויכולו השמיים', אין ברירה אלא לומר חצי פסוק. ובמקום שאי אפשר באופן אחר מותר לומר חצי פסוק.
    2. דרך הודאה ולימוד מותר לומר חצאי פסוקים, כפי שמצאנו שהחזן חוזר אחרי קריאת שמע ואומר "'ה' אלוקיכם אמת".

    אמנם, הנוסח המקורי היה לומר 'יום השישי ויכולו" ללא "ויהי רב ויהי בוקר", ורבים נוהגים כך.

    ב. כיסוי החלות בשעת הקידוש

    שני טעמים לכיסוי החלות בזמן הקידוש2-

    1. לחם משנה הוא זכר למן- כמו שהמן היה מכוסה בשכבת טל מלמעלה ומלמטה כך אנו מכסים את החלות מלמעלה ומלמטה.
    2. שלא יראה הפת בושתו- מאחר ולפי סדר קדימות הברכות יש לברך המוציא לפני בורא פרי הגפן, עלינו לכסות את החלות כדי שנוכל לברך על הגפן לפני המוציא.

    יש כמה משמעויות הלכתיות התלויות בהבדל בין שני טעמים אלו-

    1. כשמקדשים על פת (אם אין יין), לפי הטעם הראשון צריך לכסות, לפי הטעם השני לא צריך לכסות. למעשה, לפני הקידוש מכסים וכשמתחילים לקדש מגלים.
    2. אם יש על השולחן מאכלים שברכת מזונות, לפי הטעם הראשון אין חובה לכסותם, לפי הטעם השני יש לכסותם.
    3. אם החלה לא על השולחן (כגון ששמו אותה על הפלטה לחימום), לפי הטעם הראשון צריך להביאה ולכסותה, לפי הטעם השני לכאורה אין להביאה. לכן- יש להקפיד שהחלה תהיה על השולחן ומכוסה, לפני שניגשים לקדש. מאידך, יש מקפידים שהפת לא תהיה על השלחן בזמן הקידוש. לשיטתם, יש הביא את הפת לשלחן אחרי הקידוש ואז לכסותה ולפני ברכת המוציא להסיר את הכיסוי.