מנהגי חג שבועות

'דבר ה' זו הלכה' (שבת קלח ב)- הלכה שבועית בנושאים יומיומיים מאת רבני ואברכי בית מדרש גבעת אסף

הרב ינון קליין שליט"א

א. הלכות ומנהגים לחג השבועות

חג שבועות נקרא גם 'עצרת', אחד הטעמים לזה הוא מפני שבחג זה אין דינים מיוחדים מלבד החיוב 'לעצור' ממלאכה, כלומר דיני יו"ט. במהלך השנים נוספו לחג מנהגים שונים שיש להם משמעויות הלכתיות שונות. לכבוד החג שיחול ביום ראשון הקרוב, להלן לקט הלכות ומנהגים. 

 

1. קישוט בית הכנסת בעשבים ואילנות- שני טעמים למנהג: א. זכר להר סיני שקושט לכבוד מתן תורה. ב. לרמז שבשבועות אנו נידונים על פירות האילן. לדעת הגר"א מאחר והגויים מקשטים את בתי התפילה שלהם, אין לעשות כך משום 'ובחוקותיהם לא תלכו'. פוסקים רבים התירו והשיבו לטענת הגר"א, שכל דבר שעושים עם כוונה מסויימת אין בו איסור 'ובחוקותיהם'.

 

2.תיקון ליל שבועות- מקורו בדברי הזהר הקדוש: "חסידי קמאי לא הוו ניימי בהאי ליליא והוו לעאן באורייתא". המגן אברהם מסביר שיסוד המנהג הוא לכפר על בני ישראל שישנו בליל מתן תורה, והקב"ה העירם בבוקר כדי לתת את התורה.

 

3. עמידה בעשרת הדברות- הגמרא במסכת ברכות מספרת שחז"ל נמנעו מלתקן קריאת עשרת הדברות בכל יום, על מנת שלא יטענו המינים שרק זה אמת ושאר התורה לא. הרמב"ם למד מגמרא זו שאין לעמוד בעת אמירת עשרת הדברות, כדי שלא יטעו לומר שרק הן אמת. מאידך רבים התירו לעמוד וקיימו את המנהג. להלכה- דעת הגר"ע יוסף שאין לעמוד, פוסקים רבים מקלים.

 

4. אכילת מאכלי חלב- שלשה טעמים למנהג: א. על מנת להביא לשלחן שתי לחמים, אחד למאכלי החלב ואחד לקינוח הפה אחרי מאכלי החלב ולפני הבשר, וזה זכר לקרבן שתי הלחם. ב. כשקבלו ישראל את התורה לא יכלו לאכול בשר, כי מה שהיה להם לפני מתן תורה לא היה כשר, לכן אכלו מאכלי חלב. ג. התורה נמשלה לדבש וחלב. הטוב ביותר הוא לאכול מאכלי חלב בקידוש הבוקר, בסעודות ראוי לאכול בשר, לעונג יו"ט.