פרשת נח - ברכה על קשת

מדיני ברכת 'זוכר הברית': נוסח הברכה ופירושה | ברכה בשם ומלכות? | מה הסימן בקשת הרי זה דבר טבעי? | מותר להגיד לחבירו שיש קשת? | התבוננות על הקשת

הרב ינון קליין שליט"א

"אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ" (בראשית ט יג).

 

א. נוסח הברכה ופירושה

"הרואה הקשת, אומר: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו". (שו"ע או"ח סי' רכט סע' א)

פירוש הברכה: זוכר הברית - כאשר הקב"ה רואה את הרשעים, רוצה להחריב את עולמו, ורואה הקשת וזוכר הברית ונמנע שלא יהיה עוד מבול.

ונאמן בבריתו - ברית זו שלא יהיה עוד מבול, תתמיד לעולם, אפילו אם ירבו הרשעים מאד, כי הקב"ה נאמן בבריתו.

קיים במאמרו  - אפילו אם לא הייתה ברית, כיון שאמר בדבור בעלמא 'ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ' ברור שיקיים מאמרו¹.

 

ב. ברכה בשם ומלכות?

הגאון רבי יהונתן אייבשיץ, שאל על ברכה זו: "כבר תמהו כל בעלי טבעים על זכירת הברית הנראה בקשת, כי הוא דבר מטבע, כאשר תזרח השמש מול עבים עכורים מלאים קיטורי מים כאשר הניסיון מורה". הוא מתרץ שיש שתי קשתות, האחת טבעית, והשנייה היא שיש בה מראה תכלת לגמרי ואותה מראה הקב"ה לזכרון הברית².

על פי דבריו כתב הבן איש חי, שאין לברך על הקשת בשם ומלכות, שהרי איננו יודעים מהי הקשת הטבעית ומהי זו שיש בה מראה תכלת לגמרי. למעשה, הבן איש חי דחה והעלה לברך בשם ומלכות, כי "אין דבריו הנזכרים האמורים בדרך דרש כדאי לעקור מנהג ישראל לברך בשם ומלכות, ובפרט כי כל גדולי הפוסקים סתמו מלייהו בזה".

החושש לשיטת היערות דבש ורוצה לברך ללא שם ומלכות- לדעת הבן איש חי רשאי לעשות כך, ולהרהר שם ומלכות. אך מסתימת הפוסקים נראה שצריך לברך בשם ומלכות³.

אבל, הביאור הלכה הסתפק האם מברכים רק על קשת שלימה, או שמברכים גם על מקצתה. ועל פי זה כתב בשו"ת תשובות והנהגות, שאין לברך בפחות מקשת שלימה משום חשש ברכה לבטלה⁴.

 

ג. מותר להגיד לחברו שיש קשת?

החיי אדם (כלל סג סע' ד) כתב: "ומצאתי בספר אחד שמו נעלם ממני, שאין להגיד לחבירו שיש קשת, מטעם מוציא דבה". וכך פסק המשנה ברורה (סי' רכט ס"ק א).

ודעת הגר"ע יוסף זצ"ל הייתה שמותר לומר לחבירו שיש קשת כדי שיוכל לברך עליה⁵.

 

ד. התבוננות בקשת

במסכת חגיגה (טז א) כתוב שהמסתכל על הקשת, אינו חס על כבוד קונו ועיניו כהות. ופירש מהרש"א שמאחר ובקשת יש דמות וזיו השכינה, המסתכל בה נענש כמסתכל בשכינה, וכמו שבשכינה 'לא יראני האדם וחי', כך בקשת עיניו כהות כי סומא חשוב כמת⁶.

והסתכלות זו משמעותה - התבוננות יתרה, ולא הבטה קצרה שאם לא כן איך אפשר לברך בלי לראותה? (אבודרהם ובית יוסף סי' רכט)⁷.

ואף בהשתקפות הקשת הניבטת משלולית וכדומה ראוי לא להתבונן הרבה⁸.