תולדות- כללי נאמנות עד אחד

עד אחד נאמן באיסורים | סייגים בדיני נאמנות עד אחד | הצורך לדרוש תעודת כשרות

הרב ינון קליין שליט"א

וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צידה צָיִד (בראשית כז ג)

שא נא - לשון השחזה... חדד סכינך ושחוט יפה, שלא תאכילני נבלה (רש"י)

 

א. עד אחד נאמן באיסורים

"עד אחד נאמן באיסורים". התורה 'סומכת' על כל יהודי שלא יאכל ולא יאכיל איסור. לדוגמא, לגבי קורבנות נאמר (ויקרא א ה) "ושחט את בן הבקר" כל אדם רשאי לשחוט, והכהנים אוכלים משחיטה זו. דוגמא נוספת לדבר, בפרשת ראה (דברים יב טו) נאמר "רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר", התורה התירה לכל אדם לשחוט ולאכול בשר ולא הצריכה שני עדים שיראו שהשחיטה כשרה¹.

 

ב. סייגים בדיני נאמנות עד אחד

ישנם מספר סייגים בדיני נאמנות עד אחד:

1. דבר שאיסורו מדאורייתא- הנאמנות עליו היא רק לגדול מעל בר מצוה².
2. אין נאמנות לאדם שאינו שומר תורה ומצוות³.
3. גם אדם ששומר תורה ומצות אך יש מצוה אחת שמזלזל בה, אין לו נאמנות לאותה מצוה⁴.

 

ג. הצורך לדרוש תעודת כשרות

למרות שלכל יהודי שומר תורה ומצוות יש נאמנות באיסורים, יש לדרוש תעודת כשרות בכל בית עסק המוכר מאכלים, ואפילו אם הבעלים והעובדים שומרי תורה ומצוות.

תקנה זו היא תקנה קדומה ונועדה למנוע מכשולות ותקלות שעלולות לקרות מסיבות שונות⁵.