לימוד בשבת למבחן ביום חול

הרב גיורא ברנר שליט"א

 

בס"ד מוצש"ק וארא תשע"ח

 

למע"כ הרה"ג ...  שליט"א

 

במה שנשאל כת"ר בעניין לימודי היסטוריה בשבת כהכנה למבחן, וכת"ר ביקש ממני לחוו"ד העניה בנידון, אני מעלה על הכתב בקצרה מה שנלענ"ד, ויה"ר שלא אכשל בדבר הלכה.

 

א. ראשית מצד עצם ההיתר ללמוד בשבת בדברי חול, כתב הרמב"ם (פיה"מ שבת פכ"ג מ"ב) "טעם מה שאסרו למנות מן הכתב גזירה שמא יקרא אגרת שלום בשבת והוא אסור כי לבד ספרי הנבואות או פירושיהם אסור לקרות בשבת או ביו"ט ואפילו היה אותו הספר בחכמה מן החכמות". וביאר הערוה"ש את דבריו (סי שז סע' יא) דכיון שהשבת קודש אין לנו לעסוק בה אלא בדברים שבקדושה, והביא סמך לדבר מדברי הירושלמי שאומר שלא נתנו שבתות ויו"ט אלא לאכילה ושתיה ולעסוק בתורה. וכדברי הרמב"ם נראה גם ברז"ה (שבת מג א ד"ה והא דאמר) ובר"ן (שבת ריש מג ב) וע"ע בשו"ת זכר יהוסף (או"ח ריש סי' קכ) שהביא ראיות לדברי הרמב"ם מכמה מקומות בדברי חז"ל.

ואמת שמצאנו לעומת זאת שכתב בשו"ת הרשב"א (ח"א סי' תשעב) "השיב עוד שמותר בשבת להביט באשטורל"ב דכלי הוא. וכל כלי מותר לצורך גופו ואפילו כלי שמלאכתו לאסור. וכל שכן שאין אלא כאחד מספרי החכמה. דמה הפרש יש בין כתוב רשום בלוחות נחשת בעט ברזל לכתוב בספר...". וכ"כ באגור (סי' תקח) עיי"ש. ומשמע דפליגי בזה על שיטת הרמב"ם וסיעתו הנ"ל ודעת הרשב"א והאגור להתיר ללמוד לימודי חול בש"ק.

אמנם לעניין מעשה הרי כתב השו"ע (סי' שז סע' יז) "אסור ללמוד בשבת ויו"ט זולת בד"ת ואפילו בספרי חכמות אסור, ויש מי שמתיר וע"פ סברתו מותר להביט באצטרלו"ב בשבת". ומשמעות פסק השו"ע כדעת הרמב"ם לאסור (וזאת ממש שהביא את שיטת הרמב"ם בסתם ואת שיטת הרשב"א בשם יש מי שאומר). והדבר מבאר גם מסדר הדברים שהביא השו"ע בדיני מוקצה לגבי היתר טלטול האצטרולוב וספרי חכמות, שהביא לדעת הרשב"א כי"א קמא ואילו לשיטת הרמב"ם כי"א בתרא וקיימ"ל בדעת מרן דהלכה כי"א בתרא. [ומה שהסתפק שם בדעת הרמב"ם הוא משום דלא ברירא ליה שכמו שאסרו ללמוד בהם ה"ה שיהיו מוקצה, אך לעניין עצם הלימוד בהם פשוט שדעת הרמב"ם והשו"ע לאיסור, עיי"ש במשנ"ב (ס"ק קסד).]

וכ"כ בכה"ח (סי' שז ס"ק קכב) דדעת מרן לאסור ושכן הלכה וכ"כ בס' מנוחת אהבה (פ"י סע' לה).

והנה אמת שבביאור הגר"א (סי' שח ס"ק צד*) כתב שנראה לפסוק כרשב"א, ובמשנ"ב (סי' שז ס"ק סה) כתב שנוהגין להקל. אמנם לנ"ד נראה שאין ללמוד היתר  מדבריהם, שראשי השואל הוא מבני ספרד הנוהגים כדעת מרן השו"ע והרי דעתו לאיסור וכנ"ל. ואף המשנ"ב אחר שצידד להיתר כנ"ל הביא מהא"ר שכתב שליר"ש ראוי להחמיר בזה ולחוש לדעת הרמב"ם והר"ן. [ומש"כ בערוה"ש (שם) שאין כל מחלוקת בנ"ד בין הרמב"ם לרשב"א, לא מצאתי לו חבר בדבר זה.]

וא"כ יוצא מכל הנ"ל שלדעת השו"ע והפוסקים הספרדים נראה שהדבר אסור מדינא ואף לדעת הפוסקים האשכנזים ראוי להחמיר בדבר, וממילא כ"ש שנכון הדבר כאשר מצטרף חשש של הכנה מקודש לחול וכנ"ל. [ועי' בשו"ת מלמד להועיל (ח"א ריש סי' נח) שצידד לקולא כיון שהוא לצורך לימוד אומנות למחיתו וזאת ע"פ מה שקיימ"ל (שו"ע סי' שו סע' ו) להתיר לימוד אומנות בשבת, אלא שהמעיין בתשובתו יראה שכל דבריו שם הם על דרך לימוד זכות ושעה"ד, מה שלענ"ד לא שייך בנ"ד שאנו זוכים לגור בארה"ק ובנותינו לומדות במוסדות על טהרת הקודש. וע"ע בשו"ת מהר"ץ חיות (ח"א סי' יב).]

 

ב. שנית מצד דין הכנה משבת לחול, הנה בספר שולחן שלמה (סי' רצ ס"ק א) ובשמירת שבת כהלכתה (מהד"ג פכ"ח סע' צב) התיר ללמוד לבחינה בלימודי קודש שתתקיים בימי החול, וטעמו שעצם התועלת של ידיעת התורה מחמת לימודו נעשית כבר עכשיו, ועיין מה שכתבתי בעניותי בדומה לזה בקונטרס אות היא לעולם (הכנה משבת לחול פ"א סע' ב) שכל שיש בו תועלת לשבת וימות החול יחד אין בו איסור הכנה.

אלא שהגרשז"א זצ"ל הסתפק שם בלימוד לבחינה בלימודי חול שתתקיים בימי החול ואין כוונת הלומד בשביל להוסיף ידע עכשיו אלא רק כדי להצליח בבחינה שאולי יש בזה משום הכנה מקודש לחול. ובשמירת שבת כהלכתה (שם ס"ק ריט) אחר שהביא לספיקו של הגרשז"א העיר בזה "אמנם ודאי האדם צריך לדעת כי יום שבת קודש מיועד לתורת ה' תמימה".

והנה אמת שבספר מנוחת אהבה (פי"א סע' טז) כתב שמותר ללמוד בשבת לצורך הצלחה בבחינה בימות החול ואף מותר בפירוש שלומד לצורך זה, וטעמו "הואיל והצלחה בבחינה אינה 'צורך חול' אלא תעודת כבוד והוכחה על ידיעת חומר לימוד מסויים ואין בזה שום זלזול בכבוד שבת כשמפרש כוונתו בפיו". ולכאו' היה נ"ל שמשמע ממנו דלדעת המתירים ללמוד לימודי חול בשבת ג"כ שייך טעם זה.

ולענ"ד לעיתים אין שייך טעם זה וכגון שלומד לבחינה לצורך תעודה הנדרשת ע"מ שיוכל לעבוד במקצוע מסוים שאז אינה רק בבחינת 'תעודת כבוד והוכחה' אלא היא צורך מובהק עבור עסקיו ופרנסתו.

ועוד שהרי בנ"ד דעת המנוחת אהבה עצמו לאסור מטעם דס"ל כדעת הרמב"ם והשו"ע לאסור לימודי חול בשבת וכמו שהבאנו לעיל.

 

ג.  העולה מדברינו שלספרדים הנוהגים כדעת מרן השו"ע אסור ללמוד לימודי חול בשבת בכל אופן, ואף לבני אשכנז שמקילים בלימודי חול בשבת, הרי שבנ"ד הדעת נוטה קצת לאיסור מטעם הכנה משבת לחול.

 

הנלענ"ד כתבתי והי"ת יצילנו משגיאות ויוליכנו בדרך אמת.

ביקרא דאורייתא

גיורא ברנר