פרשת כי תשא - עונג שבת

עונג שבת דאורייתא או דרבנן | מהם 'דברי סופרים' | גדר החיוב בעונג שבת | הדלקת נרות שבת דאורייתא או דרבנן | נרות שבת: מדין 'כבוד שבת' או מדין 'עונג שבת'

הרב ינון קליין שליט"א

"ושמרו בני ישראל את השבת" (שמות לא טז)

"וינטרון בני ישראל ית שבתא למעבד תפנוקי שבתא" (תרגום יונתן)

 

 

א. עונג שבת

"אמר רב יהודה אמר רב: כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו שנאמר והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך" (שבת קיח א).

הבטחה זו והבטחות נוספות נאמרו מפי האמוראים על מצוות התורה לענג את השבת¹.

כיצד מענגים את השבת? שלש מידות בדין זה²:

א. מי שיש לו יכולת כלכלית לענג את השבת במאכלים ומשקים משובחים, יוציא כפי יכולתו

ב. מי שאין ביכולתו לעמוד בהוצאות כבדות, אפילו אם יקנה דבר קטן לכבוד שבת, יצא די חובת עונג שבת.

ג. מי שאין לו ממון לקנות אוכל לשלש סעודות, אלא רק לשתי סעודות, עליו אמר רבי עקיבא "עשה שבתך חול ואל תזדקק לבריות" ופטור משלש סעודות.

בימינו ברוך ה' רובנו חיים ברמה כלכלית שמאפשרת לענג ולכבד את השבת כראוי לה, ברווח ובשמחה³.

 

ב. הדלקת נרות שבת – כבוד או עונג?

"ארבעה דברים נאמרו בשבת שנים מן התורה ושנים מדברי סופרים והן מפורשין על ידי הנביאים, שבתורה זכור ושמור, ושנתפרשו על ידי הנביאים כבוד ועונג" (רמב"ם הל' שבת פ"ל הל' א)

מצוות הדלקת נרות שייכת לכבוד שבת או לעונג שבת? לשאלה זו השלכות מעשיות רבות (מקום ההדלקה, הברכה, האם לברך על נר דלוק, ועוד שאלות בהן נעסוק בעתיד).

בדברי הרמב"ם יש סתירה בדין זה. במקום אחד כתב שההדלקה היא מדין עונג ובמקום אחר כתב שההדלקה היא מדין כבוד.

האחרונים מבארים שיש שני סוגי הדלקה- יש הדלקה שעניינה עונג שבת, שיראה מה הוא אוכל, שלא יתקל בחפצים וכדומה. יש הדלקה שעניינה הוא כבוד שבת- שהבית יאיר באור גדול לכבודה של שבת המלכה⁴.