כהן שחי עם גרושה - ברכת כהנים

הרב ינון קליין שליט"א

שאלה: האם כהן שחי עם גרושה רשאי לישא כפיו?

תשובה: שנינו (בכורות פ"ז מ"ז): "והנושא נשים בעברה פסול עד שידיר הנאה". מדובר שם על כהן שנפסל לעבודת המקדש אם נשא אשה שאסורה לו. בראשונים (פרט לרשב"א בתשובה ח"ז סי' כא, שלמד מסוגיה זו לאסור) לא מוזכר פסול זה לגבי ברכת כהנים [הבית יוסף (סי' קכח סע' מ) מסביר את שיטתם]. מהר"י אבוהב (הובא בבית יוסף שם) אוסר על כהן שנשא גרושה לישא כפיו. סיבת האיסור לדבריו: "שהרי בכל שעה עומד במרדו". ומאחר ואף אחד מהראשונים לא כתב בפירוש להתיר. ולדעת מהר"י אבוהב והרשב"א אסור - פסק השו"ע (סי' קכח סע' מ): "כהן שנשא גרושה, לא ישא כפיו ואין נוהגין בו קדושה אפילו לקרות בתורה ראשון. ואפילו גירשה או מתה, פסול עד שידור הנאה על דעת רבים, מהנשים שהוא אסור בהם".

בניגוד לעברות אחרות שכהן עובר ולא נפסל  בהם מלעלות לדוכן, מצוות עליהם הוזהרו הכהנים בפרט ומיוחדות להם, פוסלות את העובר עליהם מלעלות לדוכן (אשכול סי' טו. לבוש סי' קכח סע' מ, ובעוד אחרונים רבים). ועי' שו"ת חת"ס (ח"ו סי' יב) שפסול זה אינו קנס אלא מדאורייתא

הפרי מגדים (א"א ס"ק נח) מעיר שמלשון השו"ע: "שנשא גרושה", משמע שדווקא בנישואים נפסל ולא בזנות. ואילו טעמו של מהר"י אבוהב ("שהרי בכל שעה עומד במרדו") סותר דינים אחרים בקדושת כהונה, כגון כהן שנטמא למתים, שכבר בפעם אחת נאסר לישא כפיו. הפרי מגדים נשאר בצריך עיון, לשיטתו אין הבדל בין כהן שנשא גרושה, לבין כהן שחי עם גרושה בשני המקרים אסור  לו לעלות לדוכן.

בשו"ת בנין ציון (ח"א סי' ו) מחדש שיש הבדל בין נושא פסולה לחי עם פסולה ללא נישואים: "כיון שפקר כ"כ לישא אותה לאשה ממש בזה פסול עד שידור אבל בא עליה בלא נשואין הוי כשאר עובר עבירה שאינו נפסל על ידן לעבודה כמבואר שם". והוא מוסיף שם שלדעת רוב הראשונים אפילו בנושא אשה לא נפסל, והטעם לדעתו שחז"ל לא גזרו על זה כדי לא לבטל את הכהן ממצוות עשה שמוטלת עליו, בניגוד לעבודת המקדש שאינה מוטלת עליו בכל יום, אלא אם עובד מקיים מצוה (החילוק בין מצוה קיומית למצוה חיובית). לכן הוא מצדד להקל, אבל למעשה לא מתיר עד שיצטרפו עמו בעלי הוראה.

הבנין ציון יחיד בשיטה  זו. כאמור לדעת הפרי מגדים גם בלא נישואים נאסר לעלות לדוכן. והחת"ס הוכיח מדברי הרא"ם שהאיסור הוא מדאורייתא ולא מדרבנן, ואם כן לא שייך טעמו של הבנין ציון. בספר נשיאת כפיים כהלכתה (פרק כ ס"ק כח) הביא שהגאון רש"ר הירש זצ"ל (שמש ומרפא סי' ז) אסר על כהן שנשא זונה ישראלית בנישואים אזרחיים לישא כפיו. והביא שם עוד שלדעת מהרי"ץ דושינסקי (בתשובותיו סי' ח) אם עלה כהן שנשא גרושה, אסור לכהנים האחרים לעלות איתו. בפסקי תשובות (סי' קכח הע' 368) הביא שבשו"ת קנין תורה כהלכה (ח"ד סי' יב) גם כן אסר, והעיר על הבנין ציון שלא ראה את דברי הפרי מגדים. וכן בשו"ת במראה הבזק (ח"א סי' ח וח"ד סי' ט) דייקו מהשואל ומשיב (קמא, ב סי' צז) שכהן החי עם גויה פסול לנשיאת כפיים, והוא הדין לענייננו.

מסקנה: כהן שחי עם גרושה אפילו ללא נישואים, פסול לנשיאת כפיים.