חזן - אם יענה אמן אחרי "לברך את עמו ישראל באהבה"

הרב ינון קליין שליט"א

שאלה: האם שליח צבור עונה אמן על ברכת אשר קדשנו במצותיו וצונו לברך את עמו ישראל באהבה?

תשובה: שנינו (במשנה ברכות לד א) "העובר לפני התיבה לא יענה אמן אחר הכהנים מפני הטרוף". רש"י פירש שמדובר במשנה על עניית אמן של המקרא את הכהנים בין פסוקי ברכת כהנים, והמקרא הוא השליח צבור העובר לפני התיבה. תוס' (ד"ה לא יענה) תמהים: למה הטעם במשנה הוא מפני הטירוף ולא משום שזה הפסק בתפילה? הנחת המוצא של שאלתם היא שהשליח צבור הוא המקרא את הכהנים ולא אדם אחר. ומדקדקים התוס' שעניית אמן אחרי פסוקי ברכת כהנים אינה הפסק מאחר והיא "צורך תפילה". אמנם, לקרוא לכהנים לעלות, באמירת כהנים, נחשב להפסק לדעת ר"ת ולכן אחר יקרא לכהנים לעלות, והשליח צבור יקריא את מילות הברכה (יברך וכו'). במקומות שבהם אומרים גם כשעולים כהנים "או"א ברכנו בברכה המשולשת וכו'" יכול השליח צבור לומר נוסח זה, מאחר והוא נוסח תפילה ובקשה (תוס' שם).

ויוצא לכאורה שגם אמן אחרי ברכת "אשר קדשנו וכו'" היא הפסק שאינה צורך תפילה.

על פי זה פסק השו"ע (סי' קכח סע' יט): "אין שליח צבור רשאי לענות אמן אחר ברכה של כהנים".

הט"ז (ס"ק יד) מחדש שהחשש לבלבול ("מפני הטירוף") הוא רק בעניין אחד שיש לו פרטים שונים – במקרה שלנו, בברכת כהנים יש שלשה פסוקים, אם יענה הש"צ אמן הוא עלול להתבלבל בין פסוק לפסוק ולא לזכור היכן הוא.  אבל בשני עניינים אין חשש שאדם יתבלבל – במקרה שלנו, הברכה שלפני ברכת כהנים וברכת כהנים עצמה הם שני דברים נפרדים, ואין חשש שהש"צ יתבלבל ולא יזכור שעדיין לא התחיל להקריא את ברכת כהנים. ומאחר ולפי דברי התוס' בעניית אמן אין הפסק, וגם אין חשש טירוף ובלבול, הכריע הט"ז שהש"צ יענה  אמן על ברכת "אשר קדשנו במצותיו וצנו לברך את עמו ישראל באהבה".

על דברי הט"ז יש להקשות מיניה וביה – אם לשיטתו הברכה שלפני ברכת כהנים וברכת כהנים הם שני עניינים שונים, מניין למד שאמן לא נחשב הפסק? כל מה שאמרו התוס'  הוא שאמן על פסוקי ברכת כהנים לא נחשב להפסק, אבל אמן על הברכה שלפני ברכת כהנים לכאורה נחשב להפסק. ואכן להלכה פסק המשנ"ב (ס"ק עא): "יש מחמירין (אליה רבה, דרך החיים וחיי אדם), שבכל גווני לא יענה משום הפסק בתפלה ושאני אמן של הב"כ גופא דלא הוי הפסק שהוא מורה על קבלת הברכה". ויש לנהוג כשיטה זו מאחר ושב ואל תעשה עדיף (שער הציון ס"ק סב).

מאידך בשלחן ערוך הרב (סע' לא) כתב שגם האמן שאחרי ברכת "אשר קדשנו וכו' לברך את עמו וכו'" הוא צורך התפילה ואינו הפסק והכריע כט"ז, בפרט בזמנינו שמתפללים מתוך סידור ואין חשש לטירוף.

הבן איש חי (שנה א תצוה סע' טו) פסק ששליח צבור לא יענה אמן, אפילו במובטח שלא יטעה. וכן פסק בכף החיים (ס"ק קיב).

למעשה – מאחר וסברת הט"ז קשה כאמור לעיל, ולמרות שדעת שלחן ערוך הרב כמותו, הרבה אחרונים סוברים שלא יענה אמן ושוב ואל תעשה עדיף. לא יענה השליח צבור אמן אחר ברכת "אשר קדשנו במצותיו וצונו לברך את עמו ישראל באהבה".