מצוות צריכות כוונה

תשובה מכת"י מבעל שו"ת רבבות אפרים. נדפסה לראשונה בקובץ בעלי אסופות קיץ תשע"ד

הרב אפרים גרינבלט זצ"ל

 

אב"ד ממפיס טנסי, מחבר שו"ת רבבות אפרים

מצוות צריכות כונה

 

[1]רמב"ם בפרק ב הלכה ד מהלכות שופר כתב דאף אם מצות אין צריכות כונה, מכל מקום היכא דהוא יוצא במצוה שחבירו עושה, בודאי דצריך כונה, ובגמרא דראש השנה דף כט מקשה למאן דאמר דמצות אין צריכות כונה מהא דהיה עומד אחורי בית הכנסת ושמע קול שופר וכו' אם כיון לבו יצא מאי לאו אם כיון לצאת אלמא מצות צריכות כונה, ואם כן לשיטת הרמב"ם וכן הראשונים דסוברים כדבריו, דהתם הא מדבר בלצאת מפי אחרים. וכן מובא שם בגמרא מהא דבעין עד שיתכוין שומע.

ואולי יש לומר בזה דהא דיכולים לצאת מפי אחרים מובא בסוכה דף לח ע"א משום דשומע כעונה והוי כאילו הוא בעצמו עושה המצוה, ולפי זה יוצא דהיכא דהוא יוצא מפי אחרים יש בכוונתו ב' עניניים.

א. שיתכוין בשמיעתו להיות כעושה בעצמו. ועל זה מובא בראשונים דאף דכל המצות דאדם עושה לעצמו אין צריכות כונה, מכל מקום הכא שהוא יוצא כך מפי אחרים צריך לכוין שיהא כאילו הוא עושה בעצמו.

ב. אחרי שהוא חשוב כעושה בעצמו עדיין תלוי בדין כל המצות אי צריכות כונה דלא גרע זה שיוצא מפי אחרים מהיכא שהוא עושה בעצמו.

ולפי זה מובן דברי התנא קמא ור"י דחולקין בראש השנה דף כט אי בעי שיתכוין שומע ומשמיע או סגי בכוונת שומע לחוד, דר"י סובר דהא דשומע כעונה בעי כונה, וכיון דאי אפשר להיות שומע כעונה אלא בשמיעת השומע ועשיית המשמיע ומשניהם ביחד נעשה השומע כעונה, על כן סובר ר"י דבעי כוונת שומע ומשמיע. אבל התנא קמא סובר דהך דינא דשומע כעונה נעשה גם בלא כונה ורק כונה דבעינן הוא רק משום מצות צריכות כונה ומאחר דהוא כבר כעושה המצוה בעצמו על כן לא בעינן רק כוונת שומע לחוד.

ובזה מיושב הגמרא בפסחים דף קיד ע"ב אליבא דר"י אי ס"ל מצות צריכות כונה או לא, והעירו דהלא הכא בפירוש סובר ר"י דבעינן כונת שומע ומשמיע, אבל לפי המבואר הכא, הא לא קאמר ר"י אלא דדין שומע כעונה בעי כונה אלא דהמצוה בעצמה אי בעי כונה וזה לא שמענו.

ודע דתלמידי דר' יונה כתבו דאף דקיימא לן דמצות אין צריכות כונה הוא דווקא כונת המצוה אבל כונת המעשה מיהו לכו"ע צריך.

 

 

[1] הערת העורך: בב' שבט שנה זו, נפטר הגאון הרב אפרים גרינבלט זצ"ל (תרצ"ב- ב שבט תשע"ד) אשר גדל בירושלים (ואף התגורר בה בסוף ימיו) ובצעירותו למד בישיבת 'קלצק' ברחובות אצל הגרא"מ שך זצ"ל ואח"כ בישיבת 'תפארת ירושלים' אצל הגר"מ פיינשטיין זצ"ל.

כיהן כרב בממפיס למעלה מיובל שנים בהן השיב תשובות רבות בהלכה וכינסן לספר שו"ת בשם 'רבבות אפרים' (ט חלקים) כמו כן הוציא לאור ספר על התורה וספר 'רבבות ויובלות'.

מכתב זה נכתב לראש בית מדרשנו הרב גיורא ברנר שליט"א.