שימוש בארון חימום בשבת

תשובה מאת ראש בית המדרש הרב גיורא ברנר שליט"א בעניין שימוש בארון חימום במטבחים ציבוריים בשבת. [מתוך שו"ת בגדי שש שעתיד לראות אור בקרוב]

הרב גיורא ברנר שליט"א

שאלה: ישיבה שצריכה לקנות ארון חימום למטבח, האם חייבת לקנות ארון עם פיקוד שבת שיקר בכ1500 ש"ח יותר מארון ללא פיקוד שבת, או שאפשר לקנות ארון רגיל?

תשובה:

בנדון שאלתך לצורך הישיבה..., והנדון הוא שדרוש לכם לצורך מטבח הישיבה ארון חימום, ובשוק מצויים שני סוגי ארונות חימום, האחד רגיל והשני עם 'פיקוד שבת', ואותו סוג עם 'פיקוד שבת' יקר יותר בכ1500 ש"ח, ושאלתך האם יש חיוב מן הדין לקנות דווקא את זה עם 'פיקוד שבת' או שאפשר לקנות גם את הארון הרגיל, היות ומצבה הכלכלי של הישיבה קשה, ואתם משתדלים לחסוך בהוצאות שאינכם חייבים להוציא.

כפי שידוע לך אני טרוד מאוד בימים אלה לסיים כמה עניינים, ומאידך אמרת שהתשובה דחופה לכם, לכן שלא כדרכי אכתוב לך תשובתי רק בקצרה כפי הנראה לענ"ד ויה"ר מלפני הי"ת שיצילני משגיאות.

א. תיאור טכני של ארון החימום ושימושו

ולפני שאכתוב הנלענ"ד אוסיף מספר פרטים לגבי הארון החימום הנ"ל

תחילה נציין שלוש פרטים שאמרת לי ביחס לצורת השימוש בשבת שאתם מייעדים לארון החימום: ראשית אמרת לי שכל המאכלים שבכוונתכם להכניס לארון החימום, כולל אלה שמוכנסים אליו בער"ש הם מבושלים כ"צ. עוד אמרת לי כי בכוונתכם גם בעצם יום השבת להכניס מאכלים קרים לארון החימום לצורך חימום. עוד הוספת כי אין זה מציאותי לכוון את ההשתמשות בארון החימום כך שפתיחתו וסגירתו יהיו בזמנים קבועים.

כמו"כ דיברתי עם בעל המפעל שמייצר את הארון (שממנו בכוונתכם לקנות) והוא אמר לי: א. גופי החימום נמצאים בתחתיתו של הארון ובגבו. ב. גופי החימום נסתרים ולא נראים כלל לעיין. ג. ארון החימום מיועד לחימום בלבד ולא לבישול ולכל היותר הוא מגיע קרוב ל100 מעלות. ד. מערכת 'פיקוד שבת' נבנתה על ידי מהנדס החשמל של המפעל ללא כל פיקוח הלכתי של איזה רב או מכון חיצוני (לדברי מנהל המפעל גם הוא וגם מהנדס החשמל הם שומרי מצוות). ה. ההשפעה היחידה של 'פיקוד שבת' היא העברת מערכת ההפעלה של גופי החימום מהפעלה ע"פ פקודות של התרמוסטט להפעלה ע"פ זמנים קבועים בלי השפעה של הטמפרטורה הנוכחית בארון החימום.

כמו"כ שוחחתי בעניין עם שני עובדים במטבחים מוסדיים, הראשון שבהם אמר לי כי משתמשים בארונות אלה לחימום בלבד ולא משתמשים בהם כלל לבישול (גם לא בימי חול). השני שבהם אמר לי כי רובם המוחלט של ארונות החימום מיועדים אך ורק לחימום ואין ביכולתם לבשל אך הוסיף שמצויים מיעוט קטן של ארונות חימום שיכולים להגיע עד כ300 מעלות והם מיועדים גם לבישול, וארונות אלה נראים מבחוץ בדיוק כמו הארונות המיועדים לחימום (וכנראה שמציאות ארונות אלה הוא מיעוט קטן מאוד משום שכשסיפרתי על כך למנהל המפעל הנ"ל הוא התפלא מאוד ואמר שזו הפעם הראשונה שהוא שומע על ארונות מסוג כזה).

והנה לענ"ד יש לדון בשאלתנו מג' כיוונים: חשש הבערה בפתיחת הארון, חשש שהיה בנתינת מאכלים בארון מער"ש, חשש מיחזי כמבשל בנתינת או החזרת מאכלים לתוך הארון.

ב. חשש הבערה בפתיחת התנור בשבת

ראשית יש לדון האם יש חשש הבערה או כיבוי בשימוש בארון, שהרי מערכת החימום של הארון מווסתת ע"י תרמוסטט שמטרתו למדוד את הטמפרטורה בו נמצא הארון ברגע נתון ולהשוותו לטמפרטורה הרצויה ע"י המשתמש (כפי שכיוונו את הארון מבעוד יום), ולפי זה להורות למערכת ההפעלה להדליק או לכבות את גופי החימום של הארון ע"מ להגיע לטמפרטורה הרצויה. והנה בפשטות כיון שהפרשי הטמפרטורות בין ארון החימום לטמפרטורת האויר בחדר הוא הפרש גדול מאוד (להערכתי כ80 מעלות) ממילא פתיחת התנור בזמן שגופי החימום שלו מכובים תגרום באופן מידי או כמעט מידי להפעלתו, ובכה"ג י"ל דהוי פס"ר של מלאכת מבעיר. [ומצאנו שנחלקו האחרונים לגבי פתיחת מקרר בשבת כשהמנוע לא פועל אם נחשב האדם כגורם להפעלתו ע"י פתיחת הדלת והשפעה על תרמוסטט המקרר, עי' בזה בשו"ת אגרות משה (או"ח ב סי' סח), שו"ת מנח"י (ח"ג סי' קלז) ועוד. אמנם נלענ"ד שאינו דומה לנ"ד שהרי שם הפרש הטמפרטורה בין החדר למקרר אינו גדול כ"כ (כ20 מעלות) ובכה"ג י"א שההשפעה על התרמוסטט אינה מידית כ"כ וא"צ להקפיד לפותחו דווקא כשהמנוע פועל, אמנם בנ"ד שהפרש הטמפרטורה בין החדר לארון חימום היא גדולה בהרבה, ממילא ההשפעה בפתיחת הדלת מידית הרבה יותר ובכה"ג י"ל שגם המתירים במקרר יסכימו לאיסור.]

ואף א"ת שאין פעולת ההבערה מידית ויש להחשיבו כגרמא, עדיין הדבר אסור דהוי גרמא באיסור דאו' שאסור מדרבנן, וע"ע בשו"ת משנ"ה (ח"ה סי' מ) שנשאל במקרה דומה לנ"ד ודן שם אם הוי פס"ר ואם חשיב מעשה בידיים או גרמא וע"ע במכתב הגרש"ז אויערבאך זצ"ל הנדפס בספר מאור השבת (ח"א עמ' תקט).

[ולענ"ד אין לומר בכה"ג שיהיה נחשב לפס"ר דלנ"ל שהרי עצם הדבר שתרמוסטט הארון עובד כדרכו ומדליק את גופי החימום כשהארון מתקרר הוא ודאי ניחא ליה, שהרי ביום חול אם התרמוסטט לא היה עושה פעולתו כראוי היה בעל הארון מזמין טכנאי שיתקנו, אלא כל מה שלא נ"ל הוא התוצאה הצדדדית הנגרמת מחמת הפעולה, דהיינו זה שעובר איסור שבת מחמת דלקת גופי החימום, ובכה"ג נראה דלא חשיב פס"ר דלא נ"ל ואכמ"ל.]

ובמערכת עם פיקוד שבת, אין חשש זה משום שפקודת המערכת היא שגופי החימום ידלקו בזמנים קבועים, וללא התחשבות בתרמוסטט, וממילא בכה"ג אין חשש מבעיר בפתיחת הדלת. (ויש לי להעיר ולעורר ששמעתי בעבר מת"ח המצוי בעניינים אלה שחלק מהמערכות שמפורסמות כמיוחדות לצורך שבת אינן כאלה באמת, ויש לברר היטב לפני השימוש בשבת אם המערכת באמת מבטלת לחלוטין את השפעת התרמוסטט).

אלא שנראה להציע שני פתרונות לפתיחת ארון חימום גם במקרה שאין לו פיקוד שבת. הפתרון הראשון הוא שיפתח את הארון רק כאשר גופי החימום ממילא דולקים, ובכה"ג כל השפעת פתיחת הדלת היא רק בהמשכת המצב הקיים של גופי החימום הדולקים, וראה כעין זה בספר שש"כ (מהד"ג פ"א סע' לה ועיי"ש בס"ק צא) ובספר הלכות שבת בשבת (ח"א פ"ה ס"ק 37). [ואמנם עי' בשו"ת אגרות משה (או"ח ד סי' עד בישול ס"ק כח) שמשמע שמקל אף יותר מכך, ועי' מה שהעיר על דבריו בספר פסק"ת שבת (מהד"ב סי' רנג ס"ק 73) ולא זכיתי להבין הן את דברי האגרות משה והן את דברי הפסק"ת ואכמ"ל.]

הצעה נוספת היא לכוון את הארון על שעון שבת שיסגור את זרם החשמל בשעה מסוימת ובשעה זו יפתחו את התנור ויוציאו את הנדרש. אלא שבכה"ג יש לחשוש למקרה שנשארים בארון מאכלים לחים ובמשך הזמן ששעון השבת כיבה את הארון חימום מאכלים אלה מתקררים ואח"כ כשחוזר זרם החשמל ונדלק הארון מאכלים אלה מתבשלים, ובכה"ג יש לחוש שהמאכלים נחשבים כנתבשלו בשבת וזאת ע"פ מה שפסק השו"ע (סי' שיח סע' ד) שיש בישול א"ב בלח, או שי"ל דכיון שנעשה הבישול בגרמא יש לסמוך בכה"ג על הרמב"ם והרשב"א והר"ן שאין בישול א"ב בלח, וכבר דנו הפוסקים במקרים דומים ויש בדבר צדדים להקל ולהחמיר, ויעויין בזה בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ב סי' ו), שו"ת יביע אומר (ח"י או"ח סי' כו) ושו"ת בצל החכמה (ח"ד סי' קלז ס"ק כ). ובכל אופן נלענ"ד שאם קיים חשש שהמאכלים הלחים מצטננים מחמת הפסקת החשמל ואח"כ חוזרים ונרתחים יש להעדיף את הפתרון הראשון.

ג. חשש שהייה בנתינת מאכלים בארון החימום מערב שבת

בשאלה האם יש איסור שהייה בארון חימום זה, בגמ' (שבת לח ב) כתוב שאין היתר להשהות בתוך או ע"ג תנור ולא מועיל בזה גריפה או קטימה, ורק בתבשיל מבושל כ"צ ומצטמק ורע לו (ע"פ השו"ע) או מבושל מאכל ב"ד (ע"פ הרמ"א) יהיה מותר להשהות בתוך או ע"ג התנור (ובכה"ג א"צ שיהיה גרוף או קטום) וכן נפסק ברמב"ם (שבת פ"ג ה"ה) ובשו"ע (סי' רנג סע' א). ואמנם בב"י (סי' רנג) הביא בשם הר"ן, כלבו ועו"ר שתנורים שבימיהם דינם ככירה ומועיל בהם גריפה וקטימה בשביל להשהות בהם תבשיל שאינו מבושל כ"צ. וכן הביא הרמ"א לדינא (סי' רנג סע' א) וע"ע במשנ"ב (ס"ק כח) ובחזו"א (או"ח סי' לז ס"ק ז).

ולגבי תנורים חשמליים המצויים בימנו, כתבו האחרונים (עי' ילקוט יוסף שבת א עמ' קא, מנוחת אהבה ח"ב פ"ג סע' ז) שגם תנורים שלנו דינם ככירה, ובשו"ת אגרות משה (שם ס"ק כו) הוסיף טעם להתיר שכיון שבתנורים שלנו יש תרמוסטט שלא מאפשר להם להתחמם ביותר דינם ככירה. ולעניין לעשותו כגרוף וקטום יהיה תלוי הדבר במחלוקת אם עיקר חשש החיתוי הוא בגופי החימום או בכפתורים, ומזה לדון למציאות שלנו שגופי החימום מכוסים. ועי' מה שכתבתי בזה בס"ד בקונטרס 'אות היא לעולם' (הלכות חימום מאכלים בשבת ס"ק ד-ז ובס"ק י ד"ה ע"פ כל הנ"ל) אמנם אינני מאריך בנדון זה כיון שאמרת לי שבכוונתם להכניס מער"ש לתוך הארון רק מאכלים מבושלים כ"צ וממילא א"צ שיהיה גו"ק (עי' שו"ע סי' רנג סע' א).

ד. חשש מיחזי כמבשל בהחזרת מאכלים לתנור החימום בשבת

לגבי השאלה האם יש חשש מיחזי כמבשל בהחזרת מאכלים לארון החימום או בנתינת מאכלים קרים ויבשים המבושלים כ"צ לתוך הארון בעצם יום השבת. איתא בגמ' שבת (לח א) "ת"ש דא"ר חלבו א"ר חמא בר גוריא אמר רב לא שנו אלא על גבה אבל לתוכה אסור" ובגמ' שם דנו האם נאמרו הדברים לגבי שהייה או רק לגבי החזרה, ובשו"ע (סי' רנג סע' ב) פסק את הדבר לגבי חזרה שאין היתר להחזיר לתוך הכירה אלא רק על גבה, ובמשנ"ב (ס"ק נח) כתב ע"פ הרשב"א והר"ן שטעם האיסור להחזיר לתוכה הוא משום "דכיון שהוא מעמיד לתוכה כדרך שמבשלין בה תדיר נראה כמבשל".

וביחס להחזרה לתוך התנורים החשמליים שלנו כתב בשו"ת אגרות משה (שם ס"ק כו) שדינם כהחזרה לתוך כירה ואסור, וכ"כ לאסור זאת בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' כח ס"ק א) וכן דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל לאסור בזה (עי' הלכות שבת בשבת ח"א עמ' רלז) וכ"כ לאסור בזה בספר שש"כ (שם סע' יט) ובכה"ג לא יעזור מה שהתנור נמצא על מצב שבת (עיי"ש בשש"כ). ואמנם לעומתם בשו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' מח) כתב להתיר להחזיר לתוכו אם התנור גרוף וקטום, אלא שנלענ"ד שלתת לכתחילה בשבת (בתבשיל יבש מבושל כ"צ) לא יתיר גם השבט הלוי וצ"ע.

ואמנם נראה אפשרות להתיר לתת אפילו לכתחילה בשבת (בתבשיל יבש ומבושל כ"צ) והוא שיעמיד את הקדירות ע"ג תבנית ריקנית הפוכה וכד', ואז נראה להתיר ולומר דבכה"ג לא הוי דרך בישול בכך והוי כמניח קדירה ע"ג קדירה (עי' שו"ע רנג סע' ה) והוא ע"פ מש"כ המשנ"ב (סי' שיח ס"ק מא וס"ק צד) עיי"ש. ואמנם עי' בזה בשו"ת אגרות משה (שם ס"ק כז) שמשמע ממנו שצריך לשים מעין קופסא מפח המבדילה בין דפנות התנור למקום התבשילים וגם אז כתב להתיר להחזיר ומשמע לכאורה ממנו שלתת לכתחילה בשבת לא התיר [ואמנם אליבא דהחזו"א גם בכה"ג של קופסת פח יהיה אסור וכמו שביאר בזה בשו"ת מנח"י (שם) וע"ע בזה בספר הלכות שבת בשבת (ח"א עמ' רלח).]

ובכל הנ"ל נעלנ"ד פשוט שאין נפק"מ במה שגופי החימום מובנים בארון בצורה שהם מכוסים, שהרי כל הנפק"מ בגלוי או מכוסה הוא לעניין חשש שמא יחתה, והרי כיון שמדובר במבושל כ"צ אין כאן חשש שמא יחתה (וכן יש לצדד שאין כאן חשש חיתוי מעוד טעמים וכמו שרמזתי לעיל). אמנם מאידך מה שאנו מצריכים להפסיק בתבנית הפוכה או בקופסת פח כנ"ל, לא יועיל כתחליף לזה, מה שגופי חימום מכוסים, כיון שהצורך בתבנית הנ"ל היא בשביל שיהיה בדבר שינוי מהרגילות בחול ויהיה בגדר "שאין דרך בישול בכך" עי' בזה בלשון הרשב"א (שבת מ ב) ובריטב"א (שבת לט א) ובשו"ע (רנג סע' ה) ובבהגר"א (ס"ק סא) וע"ע מש"כ בזה בס"ד בקונטרס 'אות היא לעולם' (שם ס"ק מ).

אלא שנלענ"ד לצדד להתיר להניח בתוך ארון החימום לכתחילה בשבת (מאכלים יבשים מבושלים כ"צ) בלי שום הפסק תבנית או קופסא אלא להכניס המאכלים כדרכם. דהנה לגבי פלטה של שבת, יש לצדד לומר דבמה שאינה מיועדת גם בימי החול לבישול די ע"מ שיחשב "שאין דרך בישול בכך" כנ"ל (ועוד ששמה מעיד עליה שנקראת "פלטה של שבת") וממילא כל שאין חשש בישול מותר ליתנו ע"ג הפלטה לכתחילה בשבת (וכעין מש"כ השו"ע לגבי נתינה כנגד המדורה עי' סי' שיח סע' טו ועיי"ש במשנ"ב ס"ק צב) וכן דעת הרבה פוסקים להתיר בזה, עי' מה שהבאתי בזה בס"ד בקונטרס 'אות היא לעולם' (שם ס"ק מא) ובמאמרי בקובץ 'ניצני ארץ' (חט"ז). ואף שמאדיך הרבה מהפוסקים (גם הם הובאו שם) מחמירם בזה ומצריכים להניח דווקא ע"ג הפסק נוסף הנמצא ע"ג הפלטה ויש אף מחמירם שיניח דווקא ע"ג קדרה המלאה בתבשיל, אך לענ"ד העיקר בזה להיתר (וכמש"כ שם). וא"כ ה"ה לנ"ד דכיון שארון זה אינו משמש לבישול ואינו מיועד כלל לבישול גם בימי החול ממילא נתינת מאכל (יבש מבושל כ"צ) לתוכו נכנסת לגדר "שאין דרך בישול בכך" ומותר הדבר לכתחילה בשבת, ומה שיש ארונות שאפשר לבשל בהם נלענ"ד שכיון שהוא מיעוט כ"כ קטן עד שגם לחלק מאנשי המקצוע אינו מוכר (כנ"ל בתחילת דברינו) אין להכיל חשש 'מיחזי כבשל' על כלל הארונות חימום. (אמנם אין ללמוד מכאן היתר לתנור אפיה רגיל שהרי הוא משמש ודאי גם לבישול ואפיה וודאי שנתינה סתמית לתוכו אסורה מצד מיחזי כמבשל ופשוט).

ד. מסקנת הדין

בסיכומם של דברים ניתן לקנות את הארון שאין לו 'פיקוד שבת' ולהשהות בתוכו מאכלים מבושלים מער"ש, וכן מותר בעצם יום השבת לתת בתוכו מאכלים יבשים מבושלים כ"צ. אלא שצריך להקפיד שכל פתיחה של התנור בשבת תהיה דווקא כאשר מערכת החימום של התנור פועלת (דבר שלכאורה אפשר לדעת אותו ע"פ נורת הבקרה של התנור).

אלא שבשולי הדברים לא אמנע מלעורר על נקודה נוספת שאינה הלכתית באופן ישיר אלא חינוכית, וההכרעה בה האם יש כאן חשש אמיתי נתונה דווקא לרה"י שליט"א אצלכם שהוא המכיר את הנפשות הפועלות. במציאות החיים שלנו אנו מחליפים ציוד משרדי, מכשירים חשמליים, מחשבים, מכשירם סלולרים וכד' בקצב גבוה בשביל שכלולים שלעיתים אפשר בהחלט להסתדר בלעדיהם, וזאת למרות שהחלפת ושדרוג המכשירים כרוכים פעמים רבות בהוצאה כספית גדולה. והנה מן הסתם הבחורים בישיבה מסייעים בעבודת המטבח בשבת, והמדובר בבחורים שמחנכים אותם לכך שבעז"ה יקימו בתים של יר"ש והקפדה בהלכה. ואולי יש לחשוש מבחינה חינוכית לחזות הדברים כלפי אותם בחורים שרואים בעולם הסובב אותם שכל העת 'משדרגים' ומשפרים מכשירים שונים ודווקא בדבר הנוגע להלכה מעדיפים לחסוך בכסף ולסמוך על פתרונות מורכבים שונים. אמנם יתכן שבמציאות אצלכם בישיבה אין כל שייכות לחשש זה ובאתי רק לעורר את הדעת והמחשבה לכך.

המברכו בשפע ברכות באהבה גדולה, יזכה להוסיף בפעולותיו הברוכות להגדלת כבוד שמים

גיורא ברנר גבעת-אסף

 

הראתי את תשובתי הנ"ל לגאון הגדול הרב דוב ליאור שליט"א רב העיר ואב"ד קרית ארבע חברון תובב"א, והוא הסכים עמי הן במסקנת הדברים והן בהערה החינוכית שהוספתי בסוף התשובה.

גיורא ברנר

[מתוך שו"ת בגדי שש שעתיד לראות אור בקרוב]