דיג לתענוג

הרב ינון קליין שליט"א

שאלה:

האם מותר לדוג בשביל הכיף ולא לצורך אכילה?

תשובה:

בפרשת בהעלותך (במדבר יא, כב) כתוב: "הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם". הגמרא (חולין כז ב) למדה מפסוק זה שאין חיוב שחיטה בדגים. יש פוסקים שרצו ללמוד מדין זה, שאין דין צער בעלי חיים בדגים. שהרי אחד מטעמי מצוות שחיטה בסכין לא פגומה הוא צער בעלי חיים, ואם מותר להרוג דגים ללא שחיטה, זו ראייה שלגביהם חיוב זה לא קיים (יד יהודה יו"ד סי' יג, שו"ת שיח יצחק סי' שפז).

אמנם, אפשר לדחות ראייה זו. שכן בן פקועה, לא חייב  שחיטה אע"פ שהוא בהמה ככל הבהמות, וודאי שיש לגביו צער בעלי חיים. מפני שקשה מאד ללמוד הלכות מטעמי המצוות, לא תמיד טעם המצווה מתאים לכל המקרים והפרטים שיש במציאות, הטעם נאמר על הכלל. (עי' שו"ת משנה הלכות ח"ו סי' רטז).

עם זאת, הכלל הוא שכל דבר שהוא לצורך האדם, אין בו משום צער בעלי חיים, לכן מותר לדוגמא לשחוט ולאכול.  לכן צריך לבחון האם בדייג מסוג זה, שנועד להנאתו של האדם ולא לאכילה, יש צורך?

למעשה – נחלקו בזה תלמידי חכמים חשובים בדורנו (ראה אמונת עיתיך גליונות 86-87, דיון בין הרב אהוד אחיטוב שליט"א לרב יעקב אפשטיין שליט"א), יש אוסרים מדין צער בעלי חיים ללא צורך, ויש מקלים או מפני שאין צער בעלי חיים בדגים או מפני שהדייג נחשב לצורך.

נראה שודאי לא ראוי לנהוג כך, כדברי הנודע ביהודה (יו"ד תניינא סי' י): "ומי שהוא איש הצריך לזה ופרנסתו מצידה כזו בזה לא שייך אכזריות והרי שוחטין בהמות וחיות ועופות וממיתים דגים לצורך האדם ומה לי טהורים שיאכל מבשרם ומה לי טמאים שיאכל ויפרנס עצמו מדמי עורותיהן וכל בעלי חיים ניתנו לאדם לכל צרכיו. אבל מי שאין זה לצורך פרנסתו ואין עיקר כוונתו כלל בשביל פרנסתו הוא אכזריות... דברתי מצד יושר ההנהגה שראוי לאדם להרחיק מזה".