מנחה סמוך לשקיעה במוצאי שבת
הרב ינון קליין שליט"א
- מצוה להוסיף מחול על הקדש, ותוספת זו אין לה שיעור ודי אפילו במספר דקות לפני השקיעה (ראה בית יוסף ושו"ע או"ח סי' רסא סע' ב). יש ראשונים שסוברים שחובת התוספת היא דאורייתא ויש סוברים שהיא מדרבנן, ולדעת הרמב"ם (על פי המגיד משנה) אין כלל חובת תוספת שבת.
- משמעות התוספת - מסימן רסג עולה שהמקבל שבת נאסר בכל המלאכות דאורייתא ודרבנן, אלא אם כן יש בעשיית האיסור דרבנן צורך גדול או צורך מצוה (כגון לעשר פירות אחרי קבלת שבת עד סוף בין השמשות) ויש לדון האם זה כולל איסור להתפלל מנחה.
- תרתי דסתרי - מצב בו פעולה אחת שלי תלויה בהגדרה מסויימת, ופעולה אחרת שלי תלויה בהגרה נגדית, אינו אפשרי, מאחר וזוהי סתירה. דוגמא לסתירה (איני כותב מה מה ההלכה במקרה זה, אלא מה העירו חלק מהראשונים והאחרונים) האם אפשר להתפלל גם מנחה וגם ערבית אחרי פלג המנחה? אם אני מתפלל מנחה אני מגדיר את הזמן הזה כיום, ואם ערבית כלילה, וזה הרי בלתי אפשרי (כאמור יש בזה מחלוקת ויש פתרונות, הבאתי רק בשביל הדוגמא).
השאלה נשאלה בבית ההוראה בוואטסאפ של בית המדרש.
להצטרפות לקבוצה לחץ כאן
שאלה:
א. ברבים מבתי הכנסת, חזרת הש''ץ של מנחה דערב שבת מסתיימת לאחר השקיעה, מתי כדאי ליחיד לקבל עליו שבת ובאיזה אופן (דיבור או מחשבה גרידא),
ב. מה הדין אם רואה שבתפילת לחש עצמה לא יספיק להתפלל ולסיימה קודם שקיעה.
תשובה:
א. היחיד יקבל שבת אחרי עמידה בפה לפני החזרה. אח"כ יכול לענות על החזרה (ולגבי הציבור ראה בהרחבה).
ב. יקבל שבת לפני (יש אומרים בדיבור ויש אומרים במחשבה – ראה בהרחבה) ויתפלל מנחה אחרי שקיבל שבת.
ג. עצה טובה למצב באות ב – לקבל שבת עם תנאי שקבלתו היא רק לעניין מלאכה ולא לעניין תפילה. או על תנאי כזה: אם הלכה כגאונים (שמיד אחר שקיעה מתחיל בין השמשות) איני מקבל שבת, ואם הלכה כר"ת אני מקבל שבתרק חצי שעה אחרי השקיעה. ואז בגלל שמנחה היא דרבנן, ספק דרבנן לקולא.
הסבר:
א. על מנת לענות לשאלה צריך להקדים כמה כללים:
ב. אחרי הקדמה זו ניגש לעניין.
נחלקו הפוסקים האם מי שקיבל על עצמו שבת יכול להתפלל מנחה. השו"ע (סי' רסג סע' טו) פסק: "אם ענה וקבל שבת עמהם אינו יכול להתפלל תפלת חול, אלא יתפלל ערבית שתים". והסביר המשנה ברורה (ס"ק ס) שמאחר ועשהו קודש בקבלתו, איך יעשנו חול? (זה תרתי דסתרי).
אבל בשו"ת ציץ אליעזר (יג סי' מב) הביא מהספר זרע אמת (לרבי ישמעאל הכהן, מגדולי רבני איטליה לפני למעלה מ200 שנה. היה ידידו של הרב חיד"א) שחילק בין קבלת רבים וקבלת יחיד. לדעתו מה שכתב השולחן ערוך הוא רק לגבי קבלת הרבים, אבל יחיד שקיבל שבת (ובמקרה שלו שכח יעלה ויבוא בתפילה, במקרה של הציץ אליעזר כלל לא התפלל) לא כחלק מהציבור, רשאי להתפלל מנחה גם אחרי קבלת שבת. סברתו היא שסיבת האיסור אינה מפני תרתי דסתרי (לא כמו המשנה ברורה) אלא שהאיסור להתפלל תפילת חול בשבת הוא מפני כבוד השבת, וכשקיבל רק ביחיד אין כאן זלזול כל כך גדול לשבת (כלומר- כאשר אני מתפלל תפילת חול, לא אמרתי שכעת לא שבת, אלא זלזלתי בכבודה. בקבלת יחיד זה לא זלזול גדול בכבודה).
אולם כל זה בדיעבד ובמצבי דחק, אבל לכתחילה ודאי עדיף לקבל שבת אחרי שהתפלל מנחה, שכן זוהי השיטה הרווחת והמקובלת בפוסקים (כפשט השו"ע ולא כחילוק של הזרע אמת), ותמיד עדיף ללכת בשביל מרווח מאשר בשביל צר.
ולכן אם רואה שהציבור לא יספיק לקבל שבת כי התפילה תסתיים אחרי השקיעה – יקבל שבת בעצמו בדבור, ויכול אחר כך לענות אמן וקדושה על חזרת הש"ץ (ראה שמירת שבת כהלכתה חלק ב פרק מו סע' ה. הסברה לענות אמן היא כי ברכתם אינה ברכה לבטלה אפילו אם אחרו במזיד וגם היום חול אם מתפללים מנחה עד צאת הכוכבים, אע"פ שאסור לעשות כן, הברכה אינה ברכה לבטלה, ראה שו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' צא. ושו"ת יביע אומר ו או"ח סי' כא. ומה שכתבתי שיקבל בדבור ראה בשש"כ שם ס"ק כה).
עם זאת ראוי לציבור להקדים את תפילת המנחה לזמן בו יוכלו לסיימה לפני שקיעה ולקבל שבת כראוי, ואם זה יוצר הפסקה גדולה מידי בין מנחה לערבית באופן שקבלת שבת נגמרת לפני צאת הכוכבים יש שתי פתרונות: 1. להתפלל קבלת שבת לאט יותר בשיר וזמר (כנהוג בהרבה מקומות). 2. לשמוע דברי תורה מהרב או מבני הקהילה בין קבלת שבת לערבית (כנהוג בהרבה מקומות).
ג. המצב שתואר באות ב בשאלה, כלומר שרואה שאם יתחיל מנחה לא יספיק לסיימה לפני שקיעה, נתון במחלוקת הפוסקים.
-לדעת המשנה ברורה (סי' רסג ס"ק מג) צריך לקבל שבת ואחר כך להתפלל פעמיים ערבית (אחת לערבית ואחת להשלמת מנחה).
-לפי הציץ אליעזר שהובא לעיל, ניתן לקבל שבת ואחר כך להתפלל מנחה. והוסיף בשו"ת מנחת יצחק (ט סי' כ) להוכיח מדברי השו"ע בסימן רצג (שכתב שבשעת הדחק אפשר להתפלל ערבית של מוצאי שבתלפני צאת הכוכבים) שאין בעיה להתפלל תפילת חול בשבת, ואין בזה תרתי דסתרי.
- לדעת הגר"ע יוסף זצ"ל (שו"ת יביע אומר ז סי' לד) יקבל שבת במחשבה ויתפלל אחר כך מנחה. וראה בדבריו בחזון עובדיה (שבת א עמ' רסו).
ד. מה שכתבתי באות ג שאפשר להתנות אם הלכה כגאונים קבלתי שבת ואם כר"ת לא ואז להתפלל מנחה, עצה זו מובאת בשו"ת ארץ צבי (לגאון רבי אריה צבי פרומער הי"ד, שהיה ראש ישיבת חכמי לובלין אחרי הגר"מ שפירא זצ"ל) בסימן ס. והגר"ע יוסף זצ"ל (בחזון עובדיה שבת שם) כתב שדי לעשות תנאי זה פעם אחת לכל השנה או אפילו לכל ימי חייו, וכן כתב שם את האפשרות לעשות תנאי בקבלה שאינו מקבל אלא לעניין עשיית מלאכה.