תקיעה בשופר מעובד- תגובות

תגובות למאמרו שלא הגר"ד ליאור שליט"א מאת הגר"מ מאזוז ומאת הרבנים בניהו שנדורפי ואהרן כהן ממרכז הרב ותשובת הגר"ד ליאור אליהם.

הרב מאיר מאזוז שליט"א

 

ראש ישיבת כסא רחמים

תקיעת שופר בשופר מעובד- תגובה

 

טז אלול תשעב

 

יישר כח על החוברת "נר ישראל יעקב" קיץ תשעב.

בעניין שופר מעובד, לענ"ד אין להוסיף פיסול שלא נזכר בפוסקים. דא"כ הול"ל עיבדו ושינה צורתו פסול. ודוקא בהפכו פסלינן ותו לא. וכן המנהג פשוט בארץ ובחו"ל לתקוע בשופר מעובד. והקבלה והמעשה הם עמודי ההוראה. (ואין להביא ראיה משופר תימני, שאולי לא היו בקיאים בעיבוד או מסיבה אחרת).

בברכת כוח"ט ותז"ל רו"ן

נאמן

 

 

 

 

 

 

אהרן כהן ובניהו שנדורפי

מאברכי ישיבת מרכז הרב

תקיעת שופר בשופר מעובד- תגובה

 

בס"ד כה באלול ה'תשע"ב, "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב"

 

לכבוד מו"ר הרה"ג דוב ליאור שליט"א

א. ראינו את מכתבי כת"ר בקובץ "בעלי אסופות" (היוצא לאור על ידי הכולל שבגבעת אסף תובב"א) שם כתב כת"ר עפ"י דברי המנחת יצחק (ח"ח סי' נד) שיש להחמיר בספק דאורייתא ומשום כך לא לצאת ידי חובת תקיעת שופר בשופר ששינו את כיפופו. ורצינו לשאול את כת"ר שלכאורה מדברי הפוסקים מוכח ששופר כזה הוא כשר.

מדברי הרא"ם שהביא הב"י (סי' תקפו סע' יג) משמע ששופר זה כשר לצאת בו ידי חובה שכן ביאר את החילוק בין ארוך וקיצרו וכן גרדו והעמידו על גלדו שכשר לעומת הרחיב את הקצר וקיצר את הרחב שפסול- שהבעיה היא בשינוי מדרך הצמיחה ולא בשינוי מדרך ברייתו, ולפי זה משמע שאם שינה רק את הכיפוף של השופר אין זה נקרא "לא כדרך העברתו", וכן היא משמעות התניא רבתי (סימן עו) והריבב"ן שביארו ש"דרך העברתו" היינו כמו שהבהמה מוליכה אותו בקרניה הקצר למעלה והרחב למטה, ומשמע שרק שינוי זה נחשב שינוי מדרך העברתו. ואף שברא"ם ישנו תירוץ נוסף שגם שינוי מדרך ברייתו מעכב אלא שגרדו וקצרו אינו נחשב שינוי מדרך ברייתו, מכל מקום מדבריו שם משמע שהעיקר כתירוצו הראשון וגם הדרישה העתיק רק תירוץ זה.

גם מדברי הערוך לנר והפרי מגדים שהובאו במנחת יצחק הנ"ל מוכח שנקטו ששופר כזה כשר לתקיעה ורק הסתפקו לגבי סדרי העדיפויות.

וגדולה מזו מצאנו ברמב"ן בר"ה (כו ב) מפורש ששופר זה כשר לצאת בו שכן כתב שם הרמב"ן:

"והא דקתני בתענית בשל זכרים כפופים. נראה דבזכרים לאו דווקא אלא בכפופים בלחוד קפיד תנא, דרישא דקתני של יעל פשוט ודאי בפשוטין בלחוד קפיד דיעל לא מיכתב כתיב ולאו אסמכתא דכלום איכא, אלא בעינן פשוטים וקתני להו ביעל דאינון פשוטין, וסיפא בעינן כפופים וקתני להו בזכרים. ואפשר לומר דקתני יעל וזכרים לומר שאם עשה של זכרים פשוט ושל יעל כפוף פסול דלאו דרך העברתו הוא, ולא מסתבר".

וא"כ בדברי הרמב"ן מפורש ששופר זה כשר לצאת בו ידי חובה.

ועוד דבר זה פשוט היום בכל קהילות ישראל ולכן נראה לענ"ד שאין בדבר זה כל חשש.

ב. האם כאשר מרחיבים את הקצר במקצת (על מנת שיהיה נח לתקיעה) אך עדיין משאירו קצר, האם השופר נפסל מדין "הרחיב את הקצר"? (לפי מה שאמר לנו משגיח על שופרות מטעם העדה החרדית כך עושים היום בשופרות).

ג. מדי עוסקנו בסוגיא עלה בדעתנו שמה שקרוי כיום "שופר מרוקאי" אין לו את מעלת השופר הכפוף, שהי במשנה נאמר שקרן של יעל היא פשוטה, וכידוע קרן היעל אינה ישרה (רק לראם יש קרן ישרה) אלא מעוגלת, וא"כ דבר זה נקרא "פשוט", ובע"כ שה"כפוף" הוא התעקלות של הקרן, וכפי שאכן יש בקרן הכבשים, ואילו בשופר ה"מרוקאי" אין דבר זה (אע"פ שהעשה מקרן הכבשים).

 

בברכת כתיבה וחתימה טובה לרב, לנו ולכל בית ישראל

אהרן כהן ובניהו שנדורפי




 

 

 

 

הרב דוב ליאור שליט"א

רב העיר ואב"ד קרית ארבע חברון

תקיעת שופר בשופר מעובד- תשובה לתגובה




בס"ד ה מרחשון תשע"ג

לכבוד הני תרי צורבא מרבנן

הרב אהרן כהן

והרב בניהו שנדורפי

 

השלום והברכה וכט"ס

קיבלתי את מכתבתם לפני זמן מה ונתאחרה תשובתי בשל העומס המוטל עלי, עמכם הסליחה.

שאלתם על מה שפסקתי להחמיר שלא לתקוע בשופר ששינו את צורתו דלא מיקרי כדרך העברתו מראש האיל, והבאתם כמה סימוכין לשיטה המכשירה.

ראשית, איני אומר שאין המכשירים שופר מעובד, וכבר ה'מנחת יצחק' את שיטתם, אך לענ"ד מן הראוי במצוה דאורייתא כה חשובה לחשוש לשיטות הפוסלות.

מה שהבאתם מחידושי הרמב"ן (ר"ה כו ב) שכתב 'ולא מסתבר', והבנתם שכוונתו שלא מסתבר כלל לפסול אם שינו את מבנה השופר. אלא שכלל לא ברור שזהו פשט דברי הרמב"ן, ראו חידושי הרמב"ן השלם (הוצאת 'מכון התלמוד הישראלי', עם הערות הרב מ"ל קצנלבוגן) דכתב (שם הערה 42) שניתן לפרש דלא מיסתבר שלזה כיוונה המשנה, ומסיום דבריו משמע שכפוף ועשאו פשוט- פסול, עי"ש.

עיינו עוד בר"ח (ר"ה כז ב) שפירש "הפכו כגון שהרחיב את הקצר והוא ראש הקרן או קיצר את הרחב והוא מקום הדבוק לראש של בהמה ותקע בו לא יצא". הנה מפשטות דבריו נראה שכל שינוי במבנה השופר המשנה אותו מברייתו- מעכב, ולא דמי לגרדו שהסיר שכבה מבפנים או מבחוץ שכשר, מפני שמה שנשאר הוא כטבע ברייתו, אבל אם שינה את צורתו בזה נראה שיש לפסול, כן נראה לענ"ד.

 

החותם לכבוד התורה ולומדיה,

דוב ליאור.