קניית מתנות אפיקומן בחול המועד
הרב ינון קליין שליט"א
- טורח (תוס', רא"ש, מגן אברהם, משנה ברורה סי' תקלט ס"ק א).
- מניעת שמחת חג – כאשר אדם קונה ומוכר לפעמים יש לו הפסדים והוא מצטער בהם, לכן אסרו כל מסחר (תשובת הרא"ש כלל כג סי' ד). והוצרכו לאסור הכל כי אין שיעור למסחר, ואפילו מכל שהוא אפשר להגרר ולהגיע למניעת שמחת יום האמורה (ערוך השלחן סי' תקלט סע' ג).
- שמא יכתוב – כך כתב הנימוקי יוסף (מועד קטן ד ב), וכך עולה מהמגיד משנה פ"ז מיו"ט הל' כב (פרישה סי' תקלט ס"ק א).
- מעשה חול – כך עולה מדברי שו"ת הריב"ש (סי' שנב) שכתב שמי שפותח חנות בחול המועד, דינו קל ממי שעושה מלאכה בחול המועד, כי "אינו איסור חמור כל כך רק שמזלזל קצת במועד למכור כדרכו בחול".
שאלה: האם מותר לקנות מתנת אפיקומן בחול המועד?
תשובה: מותר אם לא קנה לפני כן, גם בחנות שפתוחה בפרהסיה.
הרחבה: מסחר נאסר בחול המועד (מועד קטן י ב, שו"ע או"ח סי' תקלט סע' א) מארבע טעמים:
בערוך השלחן (סי' תקלט סע' ג -ד) העלה שהטעם היסודי הוא כדי שהמועד לא יתבזבז על דברים בטלים, אלא נתמקד בו בעיקר, שמחת המועד ולימוד תורה: "ונ"ל דמשום דעיקר המועד לא ניתנה לישראל אלא לאכול ולשתות ולשמוח ולעסוק בתורה כמו שאומר שם בירושלמי א"ר בא בר ממל אלו היה לי מי שימנה עמי וכו' והתרתי שיהו עושין מלאכה בחולו של מועד וכו' כלום אסרו לעשות מלאכה בחולו של מועד אלא כדי שיהו אוכלין ושותין ויגיעין בתורה ואינון אכלין ושתין ופחזין כלומר במיני שחוק והיתול ולפ"ז אם היו מניחין להם לעסוק במשא ומתן ממילא דהיו טרודים כל היום ולא היה להם זמן לעסוק בתורה כמו בכל ימות החול ולכן הוכרחו חכמים לאסור עליהם המשא ומתן והוכרחו לאסור אפילו כל שהוא דמשא ומתן אין לה קצבה ואם תתיר כל שהוא ממילא שיגרור עוד ובזה גריע ממלאכה ונ"ל אף על גב דהירושלמי קרי לה מלאכה מ"מ כוונתו אמשא ומתן דהא בהך סוגיא לא הזכיר הירושלמי כלל מלאכה אלא ענייני משא ומתן וקרי לה מלאכה משום דגם זה הוה מלאכת חול [וניחא להפוסקים מלאכת חול המועד דאורייתא שהקשו עליהם מזה הירושלמי כמ"ש בסי' תק"ל ולפמ"ש א"ש]: והרא"ש ז"ל כתב שם דאסרו המשא ומתן מפני הטירחא ע"ש ואין כוונתו דטעם זה מספיק שהרי כמה טרחות טורחין במועד אלא כוונתו דע"י זה הטורח יתבטל משמחת יום טוב וכמו שביאר הרא"ש בעצמו בתשו' [כלל כ"ג] וז"ל [בסי' ד' שם] כי בקניית פרקמטיא יש טורח גדול בשיווי הדקדוק של מקח ומתוך טרדתו ימנע משמחת יום טוב עכ"ל הרי דזהו עיקר הטעם ובכלל שמחת יום טוב לעסוק בתורה דהא אפילו ביום טוב בעינן חציו לד' וכ"ש במועד ואם יהיה במשא ומתן לא יהנה משמחת יום טוב וגם לא יעסוק בתורה".
עם זאת יש הרבה היתרים באיסור זה, וכולם מפורטים בסימן תקלט. אחד ההיתרים הוא: צורך המועד. אם נגדיר את המתנות לאפיקומן כצורך המועד, יהיה מותר, אם זה לא צורך המועד יהיה אסור.
הרמב"ם (פ"ו מהל' יו"ט הל' יז-יח) פוסק: : "שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים כולם אסורים בהספד ותענית, וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים עליו שנאמר ושמחת בחגך וגו', אף על פי שהשמחה האמורה כאן היא קרבן שלמים כמו שאנו מבארין בהלכות חגיגה יש בכלל אותה שמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד ואחד כראוי לו. כיצד הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות, והנשים קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו, והאנשים אוכלין בשר ושותין יין שאין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין".
ואם כן, בכלל שמחת יו"ט הוא קניית בגדים ותכשיטים לנשים, וזמן השמחה הוא בכל ימי החג, כולל חול המועד.
אלא שאם דיוק זה נכון, היה צריך להשמיע לנו דין מחודש זה (וראה להלן בעניין מוכרי כסות מוכרים בצנעה), שחנויות בגדים ותכשיטים מותר לפתוח בחולו של מועד, ולא השמיעונו דבר זה. לכן נראה יותר שכוונת הרמב"ם היא שלפני החג יקנה בגדים ותכשיטים והיא תשמח בחידושם בחג.
אבל, אפשר לומר גם שלא הוצרכו לומר זה. שהרי לגבי ברכת שהחיינו בקניית בגד חדש כתב הרשב"א (ברכות נט ב): "וברכה זו מברך אותה משעת קניה אף על פי שעדיין לא נשתמש בהן שאין הברכות אלא על שמחת הלב שהוא שמח בקנייתן או בבניינן כדרך שהוא מברך על הגשמים משעת ירידתן אף על פי שאין הנאתן ניכרת מיד". וכן כתב הרא"ש (ברכות פ"ט סי' טז), וכך פסק השו"ע (סי' רכג סע' ד). ואע"פ שמנהג למעשה לברך בשעת הלבישה, זהו מפני שהעדיפו לברך בשעת עיקר ההנאה (עי' מאמר מרדכי וכף החיים), אבל הסברה היסודית של שמחה בשעת הקניין נשארה במקומה.
ואם כן, אם הדרך לשמח הוא בקניית בגדים (ולא רק בלבישתם וחידושם), הרי זה בכלל צורך המועד, שהשמחה היא בקנייה! וככל צורך אחר שמותר במועד. ולפי שאף את הקטנים צריך לשמח במועד כראוי להם (ורק קטנים מיוחדים מאד שמחים כיום בקליות ואגוזים) יהיה מותר לקנות להם מתנה בחג, בפרט אם הם יבואו לחנות ויבחרו את המתנה, וישמחו בקנייה ובחידוש, ויותר אם גם יפתחו אותה בחג וישחקו בה בפעם הראשונה בחג, ותהיה להם שמחה רבה.
אכן נפסק (במשנה, ולהלכה בסי' תקלט סע' יא) שמוכרי כסות מוכרים בצנעה לצורך המועד. הסיבה שהם מוכרים בצנעה ולא בפהרסיא, כי בגדים הם דבר שמתקיים גם לאחר המועד ולא ניכר שקונים אותם לצורך המועד (רש"י מועד קטן יג ב ד"ה בצנעה. משנה ברורה ס"ק לד). אך עדיין אפשר שאם מטרת הקנייה היא שמחת החג, מותר, אלא שיש תנאי שהמכירה תהיה בצנעה, מסיבה אחרת, שהדברים מתקיימים לאחר החג ולא ניכר שהם לצורכו.
למעשה – בשבט הלוי (ח"ח סי' קכו) כתב: "הנה בעינן ב' תנאים לצורך המועד ממש, ודוקא בצנעא, וא"כ חנויות ספרים ודברים שאינם לצורך המועד אסורים לפתוח, וגם בצנעא אסור, מלבד אם קונה ספר כגון מחזור תפלה, או אולי צעצועים וכיו"ב לשמח בני ביתו וילדים במועד ממש, היות שיוצאים בזה לפעמים לידי ושמחת, או בגדים לצורך המועד לשמח בני ביתו, ובכל זאת צריך צנעא, ומצוה להכין כל זה לפני המועד".
לכן, אם לא הכין מראש מתנות אפיקומן, מותר לקנות בחול המועד, אם החנות פתוחה בצנעה.
אופן פתיחת חנות בצנעה בזמן הזה ראה בפסקי תשובות סי' תקלט ס"ק ט.
אם החנות לא פתוחה בצנעה, נראה שאין זה אחריות הקונה ואפילו הכי רשאי לקנות שם, כי שמא למוכר יש היתרים שונים לפתיחה (עי' ביאור הלכה ד"ה אינו מותר. מועדים וזמנים ח"ד סי' ש ועוד פוסקים).
מועדים לשמחה.
תגיות: חול המועד, מסחר בחול המועד, אפיקומן, קנין תורה, הרב ינון קליין, גבעת אסף, פסח,