בית כנסת בישוב שנבנה מכספי תורמים מחוץ לישוב
האם מוגדר בית כנסת של כרכים או של כפרים
הרב ינון קליין שליט"א
שאלה: בטור סימו קנג ההבדל שבין בית כנסת של כפרים לכרכים, האם היום שיש מנהג להתרים את האנשים שלא גרים בישוב ( לרוב המוחלט של התורמים לבית הכנסת הם מחוץ לישוב...) האם יש לזה דין של בית כנסת של כרכים?! האם בבוא היום שהמקום יהיה צר מלהכיל את גודל הישוב ויצטרכו להזיז או כל דבר אחר מי נקרא במקרה זה "שבעת טובי העיר" מזכירות הישוב ? גבאי בית הכנסת? מועצה? אמנה?
תשובה:
לפני הכל צריך לדעת ששאלות כאלה מסורות לרב הישוב והוא שצריך להכריע בהם. אם אין לישוב רב, צריך למנות לו רב. לכן הדברים להלן אינם למעשה אלא רק להלכה.
א. הגדרת בית הכנסת לא תלויה בתורמים אלא במתפללים. למעשה בימינו אין כמעט מציאות של בית כנסת של כרכים, אלא רוב בתי הכנסת הם של כפרים. אם יש באופן תדיר וקבוע מתפללים מחוץ לישוב או מחוץ לבני הקהילה, בית הכנסת מוגדר כשל כרכים. אם אין באופן קבוע מתפללים מחוץ לישוב או מחוץ לבני הקהילה בית הכנסת מוגדר כשכל כפרים. למעשה אין במציאות כמעט בית כנסת של כרכים.
ב. שבעה טובי העיר הם מי שהציבור מינה אותו עליהם לעסוק בצרכי הציבור ויש להם סמכויות ממוניות. אם אינם שבעה אלא פחות אם בני העיר קיבלו אותם עליהם בפירוש לענין זה נחשבים כשבעה, אם לא אין להם הגדרה של שבעה טובי העיר. לכן – אם במזכירות הישוב יש שבעה, היא נחשבת שבעה טובי העיר. אם אין שבעה צריך שבני המקום יקבלו אותם בפירוש לעניין מכר זה. בישובים קטנים מן הסתם תקום 'ועדת בית כנסת' והיא תנהל את המכירה והבניה של החדש, הועדה מוקמת בבחירות של כלל התושבים על עניין זה ולכן הועדה תחשב לז' טובי העיר לעניין זה.
להרחבה ראה בקובץ המצורף
להצטרפות לקבוצת השו"ת של בית המדרש לחץ כאן