גבינה צהובה עם מכסה בשרי במיקרו גל

שאלה מקבוצת השו"ת של בית המדרש

הרב ינון קליין שליט"א

שאלה:

שלום וברכה.
חיממתי במיקרוגל קערה חלבית שבתוכה גבינה צהובה עם כיסוי בשרי בן יומו. לא היה מגע בין הכיסוי לאוכל, אבל זה הגיע לרמה של יד סולדת.
מה דין התבשיל? מה דין הקערה? ומה דין הכיסוי?

 

תשובה: 

שלום וברכה, לילה טוב

אם הכיסוי אינו בן יומו:
הכיסוי צריך הגעלה (אם הוא מפלסטיק אפשר לסמוך על המקלים להגעיל כלי פלסטיק)
הגבינה צהובה והקערה מותרים.

אם הכיסוי בן יומו:
הכיסוי והקערה צריכים הכשרה (בהנחה שהחומר של הצלחת מאפשר הכשרה ולא מדובר בצלחת חרס, או זכוכית לאשכנזים)
הגבינה הצהובה אסורה

הרחבה:
העובדה שמדובר במיקרוגל לא מעלה ולא מורידה לשאלתנו. הדיונים שיש בפוסקים על דין מיקרוגל הם לגבי המיקרוגל עצמו, האם בדפנותיו נבלע בשר בחלב כי יש שאלה אם הדפנות מתחממות.
לכן אנחנו חוזרים לדון בדין הרגיל של סיר חלבי שבשעה שבישלו בו מאכל חלבי כיסו אותו עם מכסה בשר (והוא הדין כמובן להיפך).
את הדיון יש לחלק לכמה נושאים:
1. מה הדין כשבישלו חלב בכלי בשרי שאינו בן יומו, אם שם נמצא שהחלב מותר, במקרה שלנו, אם הכיסוי אינו בן יומו ודאי שהגבינה הצהובה מותרת.
2. מה הדין כשיש כיסוי? האם עדיין קיימת הקולא של נטל"פ?
3. מה דינו של הכיסוי?
4. האם ניתן להגעיל כלי פלסטיק?

לשאלה הראשונה – בשו"ע (יו"ד סי' קג סע' א) נפסק: "כל דבר שטעמו פגום אינו אוסר תערובתו". לכן פסק השו"ע (שם סי' צג סע' א): "קדירה שבשל בה בשר, לא יבשל בה חלב. ואם בישל בה בתוך מעת לעת, אסור בנותן טעם... אבל אם שהה מעת לעת קודם שבישל בה, הוה ליה נותן טעם לפגם, ומותר התבשיל אבל הקדירה אסור לבשל בה לא בשר ולא חלב.".
לכן אם לא השתמשו במכסה יממה לפני השימוש לכיסוי הגבינה הצהובה, הגבינה הצהובה מותרת.

לשאלה השניה - הדרכי משה (סי' צג ס"ק ב) מביא שהגהות שערי דורא (סי' לה סק' ה ד"ה כיסוי) פסק שבכיסוי קדירה אין את הקולא של נותן טעם לפגם. על חומרא זו כתב הרמ"א: "ואני ראיתי לכל רבותי נוהגין כהגה"ה זו, וכן המנהג פשוט במדינותינו שאין פוסקין נותן טעם לפגם בכיסוי. ואני אומר כי דבר זה גורם הפסד ממון לישראל כי הוא דבר רגיל ושכיח, והוא חומרא בלא טעם. לכך אני אומר דהמיקל לא הפסיד, והמחמיר בשלו תבוא עליו ברכה. אבל אין להחמיר בשל אחרים כלל. וכל זה במקום שאין מנהג. אבל במקום שנהגו להחמיר אין לשנות. אבל אם יש צד כלשהו להקל עם נותן טעם לפגם, אני מקיל".
להלכה פוסק הרמ"א (שם)- "דין כיסוי הקדירה כדין הקדירה עצמה. ויש מחמירין בכיסוי לומר דאע"פ שאינו בן יומו, דינו כבן יומו... וכן אני נוהג מפני המנהג. והוא חומרא בלא טעם. ומ"מ במקום שיש שום צד להתיר בלאו הכי או שהוא לצורך שבת או הפסד יש להתיר אם אין הכיסוי בן יומו כמו בקדירה עצמה".
[האחרונים שם ניסו ליישב את החומרא בכמה דרכים. ראה בש"ך ובט"ז שם].
להלכה העלו הט"ז והש"ך ועוד אחרונים, שאין להחמיר אלא אם כן מדובר בכיסוי בצורת חרוט, רחב מלמטה וצר מלמעלה, שאז קשה לנקות למעלה כמו שצריך ומצטבר שם לכלוך מהאדים של הבישול (ואפילו בכיסוי כזה, יש מצבים בהם מקלים).
לכן, זה שיש כיסוי לא הופך את הדין הקודם ועדיין אפשר לאכול את הגבינה הצהובה.

לשאלה השלישית – הכיסוי עצמו בלע חלב, ולכן בלוע בו בשר וחלב. במצב זה צריך להגעיל את הכיסוי כי הוא נאסר. כפי שכתב השו"ע שהבאתי לעיל (סי' צג סע' א). וראה גם ברמ"א (סי' צד סע' ה).

לשאלה הרביעית – ראה בחזון עובדיה (פסח עמוד קנא). ולהלכה מקלים בזה שאפשר להכשיר כלי פלסטיק בהגעלה.

 

להצטרפות לקבוצת השו"ת לחץ כאן