יאר צייט בשנה מעוברת

שאלה מקבוצת השו"ת של בית המדרש

הרב ינון קליין שליט"א

שאלה:

ערב טוב. מה ההלכה? מתי נוהגים הנושא עלייה לקבר ביום השנה כאשר יום הפטירה חל באדר רגיל ? האם יש הבדלים בין אשכנזים ועדות המזרח? שאלה נוספת - מה לגבי יום הפטירה שחל באדר שני?

 

תשובה:

שלום וברכה. סליחה על העיכוב, אתמול בערב הייתי באירוע והתפניתי להשיב רק עכשיו.

א. אם יום הפטירה היה באדר בשנה פשוטה. באופן כללי, הנוהגים כשו"ע מציינים את היאר ציייט באדר ב, הנוהגים כרמ"א מציינים באדר א. למעשה גם בין האשכנזים – יש בזה מנהגים חלוקים. המנהג המקובל יותר אצל האשכנזים הוא באדר א כדברי רמ"א.

ב. אם יום הפטירה היה באדר ראשון לכולי עלמא אזכרה באדר ראשון.

ג. אם יום הפטירה היה באדר שני, לכולי עלמא האזכרה באדר שני.


הרחבה:
השו"ע בהלכות תענית (או"ח סי' תקסח סע' ז) פסק: "כשאירע יום שמת אביו או אמו באדר, והשנה מעוברת, יתענה באדר ב'".
רמ"א חולק: "ויש אומרים דיתענה בראשון, אם לא שמת בשנת העיבור באדר שני דאז נוהגים להתענות בשני. וכן המנהג להתענות בראשון, מיהו יש מחמירין להתענות בשניהם". [רמ"א חזר על פסק זה גם ביו"ד סי' תב סע' יב].
החת"ס (שו"ת או"ח סי' קסג) דן באריכות בשאלה מהו האדר העיקרי, אדר א או אדר ב. מסקנתו היא שאדר ב הוא האדר העיקרי, בסוף תשובתו הוא מסכם שמונה מסקנות למעשה העולות מדבריו. המסקנה השישית היא:
"ואמירת קדיש לעולם השני עיקור דדין של מעלה על הנשמה היא בשני כלשון התורה שבמגלת אסתר דכתיב השנית, וכן ז' אדר יא"צ של מרע"ה בשאילת יעב"ץ ח"א סי' קיז מייתי דברי הגאון חכם צבי שהעיקר לעשות בשני שלא להרחיקו יותר מג' חדשים מיום מתן תורה, אלא הוא מייתי סמוכים ג"כ להאומרים לעשותו באדר ראשון. אבל להלכה דעתו לעשות בשני כ"כ מטעם חשבון מן שפסק בז' אדר, עמ"ש בסידור שלו גבי ז' אדר ועוד שם בסוף הסידור גבי ז' אדר שני ע"ש בביאור ותמצא כדברינו, ודלא כמג"א סס"י תקפ (ס"ק ח)".
מאידך, לדעת ערוך השלחן אדר ראשון הוא העיקר לענין אמירת קדיש ואזכרה, כך כתב בסימן תקסח (סע' יג – יד): "כתב רבינו הב"י בסעיף ז' כשאירע יום שמת בו אביו ואמו באדר והשנה מעוברת יתענה באדר שני עכ"ל ודבריו תמוהים דלהדיא כתב ביו"ד סי' ר"כ דזהו להרמב"ם אבל רוב הפוסקים חולקים עליו וס"ל דסתם אדר היא אדר ראשון ולכן כתב עליו רבינו הרמ"א וי"א דמתענה בראשון אם לא שמת בשנת העיבור באדר שני דאז נוהגים להתענות בשני וכן המנהג להתענות בראשון מיהו יש מחמירים להתענות בשניהם עכ"ל וביו"ד סי' ת"ב פסק בפשיטות להתענות באדר ראשון ולא הזכיר להתענות בשניהם ע"ש ובאמת דבר תימא הוא אטו יש בזה איסור דאורייתא או דרבנן והרי מנהגא בעלמא הוא ומה שייך חומרות בזה וכיון שלדעת רוב רבותינו העיקר הוא אדר הראשון כן הלכה ורק מי שהתחיל לנהוג להתענות בשניהם צריך התרה : וראיתי מי שחולק על רבינו הרמ"א וס"ל דהעיקר להתענות בשניהם מטעם דכל המצות הנוהגות בשני נוהגות בראשון [הגר"א] ותמיהני דאטו מצות הם הלא מנהגא בעלמא הוא וביותר תמיהני דהא במתים תנן שמשפט רשעים בגיהנם י"ב חדש וא"כ אם מת באדר פשוטה הרי כלו י"ב חדשיו באדר הראשון ולפי המנהג שמפסיקין לומר קדיש בחדש מקודם הרי אנו מפסיקים בשבט ואם כן הרי ממילא דהיארציי"ט הוא באדר הראשון ואין זה ענין כלל לשארי דברים הלכך נלע"ד העיקר כדברי רבינו הרמ"א ומתענין רק באדר הראשון בלבד".
המנהג המקובל יותר אצל האשכנזים הוא כרמ"א, שכך הכריעו רוב האחרונים (ראה גשר החיים פרק לב סעיף י)

 

להצטרפות לקבוצת השו"ת לחץ כאן