ברכת אשר יצר כשקם לצרכיו בלילה

שאלה מקבוצת השו"ת של בית המדרש

הרב ינון קליין שליט"א

שאלה:

האם אדם שמתעורר בלילה להתפנות, צריך לברך 'אשר יצר'?

תשובה:

לכתחילה צריך לברך אשר יצר. אם לא בירך אפשר לסמוך על אשר יצר שאומרים בבוקר.

הרחבה:

ברכת אשר יצר לא קשורה להשכמה. "כל היום כשעושה צרכיו... מברך אשר יצר" (שו"ע או"ח סי' ז סע' א). אלא שבאליה רבה (סי' רמא ס"ק ד) כתב: "כתב התשב"ץ (קטן סימן רעה) מי שמטיל מים בלילה צריך להרחיק ד' אמות משם וליטול ידיו ולחגור עצמו כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה לברך אשר יצר ע"כ. מיהו אם יש לו עביט של מי רגלים של מתכות או זכוכית ויטיל רביעית מים בכל פעם שישתין אין צריך להרחיק. ועיין לעיל סימן ד סעיף א דמשמע מלבוש שאם מטיל מים בלילה סומך על אשר יצר דהשכמה וצ"ע".
המשנה ברורה (סי' ד ס"ק ג) הביא את דבריו ונשאר גם כן בצריך עיון.
אבל – בכמה מקומות כתב המשנה ברורה שברכת אשר יצר אפשר לברך גם אחרי זמן רב מהטלת הצרכים (סי' ז ס"ק א בשם פרי מגדים. סי' סו ס"ק כג. סימן עא בביאור הלכה סע' א).
אלא יש לחלק בין לכתחילה לדיעבד.
לכתחילה יש לברך סמוך לעשיית צרכיו ולא לדחות את הברכה מכמה סיבות:
1. יש כמה ראשונים שסוברים שיש שיעור זמן שעד אליו אפשר לדחות את ברכת אשר יצר: הריטב"א (פסחים מו א) כתב שהשיעור הוא עד פרסה (72 דקות). מהר"ח או"ז (סי' קא) כתב שהשיעור הוא שליש הלילה. ובכף החיים (סי' ז ס"ק ז) כתב שיש אומרים שהשיעור הוא חצי שעה. ואע"פ שדבריהם נדחו מהלכה, שכן יש חילוק בין ברכה על אכילה ששם יש זמן בו האוכל מתעכל, ואח"כ אי אפשר לברך על זה כי אין כבר אוכל. לבין אשר יצר שהיא ברכת השבח, וכל זמן שלא התפנה שוב, עדיין השבח שייך שאם היה נסתם טיפה זו לא היה יכול להתקיים (ברכי יוסף סי' ו ס"ק ג. אליה זוטא סי' ד ס"ק א).
2. טעם נוסף לברך מיד הוא, שאם לא יברך מיד שמא יצטרך אחר כך להתפנות שוב ואז יכנס למחלוקת האם צריך לברך פעמיים או פעם אחת על שתי הפעמים. המשנה ברורה (סי' ז ס"ק ו) הביא את החולקים על השו"ע וסוברים שיש לברך רק פעם אחת, וסיים: "ולכתחילה נכון ליזהר לברך תיכף אשר יצר אחר הטלת מים דשמא יצטרך עוד אח"כ להטיל מים וה"ה בגדולים".
לכן לכתחילה יש לברך אשר יצר כשקמים להתפנות בלילה.

 

להצטרפות לקבוצת השו"ת לחץ כאן