אכילה לפני קריאת מגילה

הרב ינון קליין שליט"א

שאלה: מי שקשה לו התענית האם רשאי לאכול לפני קריאת מגילה?

 

תשובה: אסור לאכול לפני קריאת מגילה. מי שהתענית קשה עליו, רשאי לאכול מזונות או פת עד שיעור כביצה (57 גרם לגר"ח נאה, 100 גרם לחזו"א), או פירות אפילו יותר מכביצה. נשים שלא באות לקריאה הראשונה ובאות לקריאה לנשים, רשאיות לאכול אחרי סוף התענית כי יש להן זמן קבוע לקריאה והבעל נחשב 'שומר' שיזכיר להן לקרוא מגילה

 

הרחבה: בשו"ת תרומת הדשן (סי' קט) שאל אם אפשר להתיר למי שקשה לו לשבת בתענית עד אחר הקריאה, לקרוא לפני צאת הכוכבים (אחרי פלג המנחה) על מנת שמיד בצאת הכוכבים יוכל לאכול. תרומת הדשן מתיר זאת, וכותב: "אבל אין נראה לי להתיר למי דקשה לו להמתין כדלעיל, שיטעום מעט קודם קריאת מגילה וימתין שוב עד שיבא לו הקורא. כדאמרינן פ"ק דברכות (ד ב), לא יאמר אדם אוכל קימעא ואשתה קימעא ואח"כ אקרא ק"ש ואתפלל כו', עד כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה. ונראה דכל שכן לענין קריאת מגילה דחיישינן שמא תחטפנו שינה ויבטל מקריאתה, שהרי יש בה שהות טובא וגם קריאתה חובה טפי, שהרי כל המצות נדחות מפניה".

דבריו נפסקו להלכה ברמ"א (סי' תרצב סע' ד): "אסור לאכול קודם שישמע קריאת המגילה, אפי' התענית קשה עליו".

המגן אברהם (ס"ק ז) מבאר שאכילה אסורה אבל טעימה מותרת. והמשנה ברורה כתב (ס"ק יד): "טוב יותר להקל לאיש הזה שיטעום קודם קריאת המגילה ולא להקל לקרות מפלג המנחה ולמעלה דהפר"ח קרא תגר על קולא זו ודעתו דקודם צה"כ אינו יוצא כלל אפילו דיעבד וכן משמע דעת הגר"א בביאורו. ואפילו טעימה אין להקל אלא לצורך גדול דהיינו חולה קצת או מי שמתענה והתענית קשה לו ושיעור טעימה היינו כביצה פת או משקין כשיעור ביצה".

לכן אין להתיר אלא למי שצריך לזה מאד.

שיעור האכילה למי שמותר לו לאכול הוא – חמשת מיני דגן עד כביצה. משקה שאינו משכר ופירות ללא הגבלה (פרי מגדים סי' תלא א"א ס"ק ד).

אולם, נשים שזמן הקריאה שלהן מאוחר ויש להן זמן קבוע לקריאה ועוד שהבעל שומר שיקראו, רשאיות לאכול לפני הקריאה, לפי שדינים אלו דומים לדיני אכילה ושתייה לפני תפילת ערבית. וכ"כ הרה"ג אברהם בן משה בספר קיצור הלכות ומנהגים (נדפס בסוף השתילי  זתים) עמוד תפו.