בדיקת חמץ בבית נקי

הרב ינון קליין שליט"א

שאלה: האם חייבים לבדוק חמץ בזמן הזה שהבתים כבר נקיים לגמרי?

 

תשובה: צריך לבדוק אך אופן הבדיקה שונה מעט. מקום שניקו וברור לחלוטין שלא הכניסו אליו חמץ אופן הבדיקה הוא לברר שאכן לא הכניסו לשם חמץ. במקומות בהם צריך בדיקה מדוקדקת יותר יש לבדוק עם נר כדין הגמרא.

 

הרחבה: כתב בשו"ת תרומת הדשן (סי' קלג) "הרבה בני אדם נוהגים לטאטא ולכבד כל חדרי ביתם ב' או ג' ימים קודם י"ד. ובאור י"ד מניחים להם ג' או ד' פתיתין במקצת חדרים. וכשבודקים ומוציאים אילו הפתיתים שהניחו להם בני ביתם מפסיקים שוב לבדוק, שפיר דמי או לאו?

תשובה: יראה דמילתא דפשיטא הוא דלא יאות אינון עבדי. דבגמרא פ"ק דפסחים כתב בהדיא, דאם כבדו וטאטאו הבית קודם לכן, אפ"ה צריך לחזור ולבדוק. אלמא דבכיבוד לחוד לא סגי. ואף על גב דמסיק התם, משום שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה, ואיכא למימר דהיכא דעביד בדיקה כ"ש באור י"ד די בכך אחר הכיבוד, דמהשתא לא תחלוק בין בדיקה לבדיקה. מ"מ כתב נמי התם טעם אחר דכיבוד לחוד לא סגי, משום דילמא מישתכח בגומא. וא"כ במה יצאו החדרים מחובת בדיקה. ואף כי אין להקל במצוה זו דאחמור בה דרבנן טובא, וצריך לבדוק בדיקה גמורה לחורין ולסדקין בכל חדרי הבית שמכניסים בהן חמץ".

הטור (סו"ס תלג) מביא דבר דומה בשם הראב"ן, אך יש בו שינוי משמעותי "כתב רבי אב"ן בני אדם המכבדין חדריהם בי"ג בניסן ומכוונין לבדוק החמץ ולבערו ונזהרין שלא להכניס שם עוד חמץ, אעפ"כ צריכין בדיקה בליל יד". לא מיבעיא שבלי כוונת בדיקה זה לא מועיל, אלא אפילו אם התכוונו לבדיקה, זה לא מועיל. והבית יוסף (סי' תלג סוד"ה וכתב הר"ן) מחבר את התשובה הזו עם הראשונים שסוברים שבדיקה ביום לא מועילה, וכאמור לעיל הגר"א כתב שבדיקה בלילה במקרה כזה תועיל.

ולהלכה פסק השו"ע (סי' תלג סע' יא) "המכבד חדרו בי"ג בניסן ומכוין לבדוק החמץ ולבערו ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ, אף על פי כן צריך לבדוק בליל י"ד".

וכתב הגר"ש קלוגר (חכמת שלמה שם) "נראה לי דדוקא ביג או ביב ניסן, אבל אם כבדו ג' ימים קודם, אז בשלשה ימים הוי חזקה, ונעשה כמקום שאין מכניסים בו חמץ ואיןצריך בדיקה, ולמה יגרע מקום שאין מכניסים בו חמץ אם כבר הוחזק בכך ג' ימים. כן נראה לפענ"ד ברור ונכון ודו"ק היטב". והגר"ע יוסף הביא בשו"ת יחוה דעת (ח"א סי' ה) "הגאון מהר"י שפירא בחידושי פסחים (בתשובה סי' יב) כתב, שרוב המוני העם מקילים בבדיקת החמץ בליל י"ד, ואין מקפידים לבדוק יפה בחורין ובסדקים, כמצות חז"ל מדין התלמוד, אלא בודקים דרך העברה בעלמא כמה חדרים בשעה מועטת, ויש להם על מה שיסמוכו, מכיון שמקודם לכן הנשים רוחצות ומשפשפות ומנקות כל החדרים היטב מן החמץ".

אמנם, מלשון השאלה בתרומת הדשן לא משמע כדברי הגר"ש קלוגר, שהרי כתב "ב' או ג' ימים קודם יד". ולשיטת הגר"ש קלוגר בג' ימים הוי חזקה ולא צריך לבדוק. אלא אם כן נפרש שכיבוד הבית ביום השלישי שלפני יד, וממילא בהגיע לי יד שהוא זמן החיוב לבדוק, לא עברו עליו ג' ימים מלאים ולא הוחזק בהכי. אך, אז לא מדוקדקת לשון הגר"ש קלוגר שכתב "ביג או ביב ניסן" כי אם נאמר שצריך ג' ימים מלאים בשביל החזקה הרי שהכיבוד צריך להיות בי' ניסן ואז יעברו עליו ג' ימים לפני חלות חובת הביעור.

ומשמע שלא כהגר"ש קלוגר, וכן נראה שהעלה להלכה הגר"ע יוסף (שם) שנשאל על חובת בדיקה במכונית והשיב על פי התשובה של התרומת הדשן "וכן הדין בענין בדיקת חמץ במכונית הפרטית, שרגילים לקחת לתוכה מצרכי מזון של חמץ, שאף על פי שמנקים היטב את המכונית לפני ליל י"ד לבל ישאר בה שום חשש חמץ, אף על פי כן צריך לבדקה בליל י"ד לאור הנר, כמצות חז"ל".

עם זאת, הגרש"ז אויערבך זצ"ל ביאר שצורת הבדיקה בזמן הזה שונה מעט (הליכות שלמה פסח עמוד צז): "בזמנינו שמכבדין את הבית היטב לפני אור לארבע עשר, אע"פ שחיוב הבדיקה במקומו עומד, אין בעל הבית חייב לפשפש בשעת הבדיקה בכל המקומות, אלא ידקדק ויבחן היטב אם כבר ניקו כל מקום ופינה מחמץ, ואם לאו – ינקהו. וזו בדיקתו".

ובהערה שם (הע' ג) כתוב: "דכיון שברור הדבר שנוקה המקום היטב א"כ זוהי צורת הבדיקה השייכת בו, ורק במקום שצריך בדיקה בפועל חייב להתבונן בו לאור הנר".