מותר להגיד פסוקים בעל פה?

הרב ינון קליין שליט"א

שאלה מקבוצת השו"ת של בית המדרש

שאלה: שלום לרבנים, האם מותר להגיד, לעצמו, לחבר, קטע בע"פ מן התורה?

 

תשובה: שלום וברכה. אם הפסוק שגור בפי הכל ורגילים בו מותר. אם לא, יש אופנים מסויימים בהם מקלים – מפורט בהרחבה.

הרחבה: הטור (או"ח סימן מט) כתב שני היתרים בדין דברים שבכתב. הראשון בשם דודו הרב רבי חיים: "כל דבר שרגיל ושגור בפי כל אין בו משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה".
השני בשם אביו הרא"ש: "דלא אמרינן דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה אלא להוציא אחרים ידי חובתן אבל כל אחד לעצמו שרי". סברה זו כתובה כבר בתוספות במסכת תמורה (יד ב ד"ה דברים)
השו"ע פסק (או"ח סימן מט): "אף על גב דקיימא לן: דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה, כל דבר שרגיל ושגור בפי הכל, כגון ק"ש וברכת כהנים ופרשת התמיד וכיוצא בהן, מותר".
השאלה אם רק מה ששגור בפי הכל מותר או שגם מה ששגור בפיו של האומר בלבד מותר?
הב"ח (בסימן מט) כותב: "אין רצונו לומר דוקא שיהא רגיל בפי כל דאפילו אינו שגור בפי כל מכל מקום לאותו שהוא רגיל בהן מותר לו לאומרן על פה כי היכי דשרינן לסופרים שרגילין בפרשת תפילין ומזוזות אף על גב דאינן שגורין בפי כל שאר העולם". וכך פסק החיד"א (ברכי יוסף ס"ק ה).
המגן אברהם (ס"ק א) חולק על הב"ח, לדעתו רק מה ששגור בפי הכל מותר וכך פסק המשנה ברורה (ס"ק ד).
מלבד הסיבות האלו להקל (שדבר שגור בפי הכל מותר ושרק כשמוציאים ידי חובה) יש בפוסקים עוד כמה סברות קולא בדין זה:
1. באמצע דרשה - משנה ברורה סימן מט ס"ק ג: "מי שדורש ברבים בהרבה פסוקים שבתורה וקשה לו לחפש בכל שעה בחומש מפני כבוד הצבור אפשר שיש להקל. עיין ביומא (דף ע) בתוספות ישנים ד"ה ובעשור בתירוץ ראשון ובתירוץ בתרא ובביאור הגר"א הסכים לדינא לתירוץ בתרא".
2. סומא וכדומה - משנה ברורה סימן מט ס"ק א: "סומא מותר לקרות בע"פ משום עת לעשות לד' הפרו תורתך. וה"ה אם הוא בבית האסורים ואין יכול להשיג שם חומש".
3. תפילות ותחינות - משנה ברורה סימן מט ס"ק ו: "ובתשובת חוות יאיר מתיר לומר כל ספר תהלים בע"פ דכיון שהוא לעורר רחמי ד' הו"ל כתפלה ונ"ל שיש לסמוך עליו דבלא"ה דעת העט"ז והגר"א כהפוסקים דדוקא להוציא רבים ידי חובתן אסור".
יש בזה עוד אופנים שונים – אפשר לראות פירוט בפסקי תשובות.

 

להצטרפות לקבוצת השו"ת לחץ כאן