עניי עירך קודמים?

הרב ינון קליין שליט"א

שאלה מקבוצת השו"ת של בית המדרש

 

שאלה: האם קדימות בצדקה ל'עניי עירך' קיים גם בעידן גלובלי של ימינו שבו אין לאדם בהכרח קירבה לאנשי עיר מגוריו על פני מקום אחר בארץ (ולעיתים אף אין לאדם שום היכרות עם אנשי עירו)? האם יש להתאמץ לחפש עניים מהעיר בשעה שבקלות ניתן להעביר לעניים שבמקום אחר (כגון שנשרף ביתם ל"ע)?

 

תשובה: לא צריך להקדים את עניי העיר כשאין איתם קשר קהילתי.

 

הרחבה: בשו"ת הרא"ם (ח"א סי' נג) כתב שעיר שיש בה כמה קהילות, כל קהילה  נידונה לעצמה: "היכא שהם נחלקים לחבורות חבורות וקהלות קהלות הוה ליה כל עניי קהלה וקהלה כעניי עיר אחרת". דבריו הובאו להלכה בשיירי כנסת הגדולה (הגהות הטור יו"ד סי' רנא אות ג).

לפי זה פשוט שבזמנינו, אם המציאות היא שאין קהילה, או שאין עניים בקהילה, אין דין קדימה לעניי העיר.

וכך כתב הגר"א וייס שליט"א (מנחת אשר דברים סי' כא): "ברור לענ"ד דאף שאמרו חז"ל עניי עירך קודמין אין זה אלא בימיהם שבני העיר הם שדאגו לעניי עירם ואין זולתם מי שידאג להם, אבל בזמנינו בעידן התחבורה והתקשורת ההמונית אם עני נוסע ברחבי העולם לאסוף תרומות או אם ועדות רבנים וגופי צדקה אוספים למענו בפרסום גדול החוצה גבולות ומרחקים שוב אין הוא בכלל עניי עירך".

בהערת אגב – דיני הקדימה נאמרו כאשר צרכי העניים שוים, אבל כאשר יש עני שצריך אוכל ואחר שצריך מלבוש, העני שצריך אוכל  קודם לזה שצריך מלבוש, גם אם הצריך מלבוש הוא בן העיר והצריך אוכל אינו בן העיר (שו"ע יו"ד סי' רנא סע' ז), וכן על זה הדרך בשאר צרכי עניים, יש הדרגה.

כמו כן, עני קרוב משפחה, קודם לעני קרוב בעיר.

ויש עוד סדרי קדימויות רבים.