חזן ספרדי בבית כנסת אשכנזי

הרב ינון קליין שליט"א

    שאלה: שלום הרב. האם לספרדי מותר לעלות חזן בבית כנסת שהנוסח בו הוא אשכנזי וכן להיפך?

     

    תשובה: בוקר טוב. אם יש בבית הכנסת מנהג ברור - מותר לו לעלות חזן. אסור לו לשנות ממנהג הציבור, אלא יתפלל כמותם.

    הרחבה:
    1. בהלכות נפילת אפיים יש מחלוקת האם צריך להטות על יד ימין או על יד שמאל (שו"ע או"ח סי' קלא סע' א). המשנה ברורה שם (ס"ק ו) כתב: "ואפילו להגר"א דסובר דהעיקר כהמחבר דתמיד על שמאל מכל מקום אם מתפלל בביהמ"ד והעולם נוהגין כהרמ"א מכל מקום אסור לשנות משום לא תתגודדו". זו רק דוגמא אחת ליסוד של לא תתגודדו שיש בענייני מנהגים בבית הכנסת.
    2. בפסקי תשובות שם הביא הרבה פוסקים שדנו בעניין לא תתגודדו ביחס לאופן נפילת אפיים, ומהם רבים שסוברים שבימינו שאין אופי ברור לקהילות ויש בתי כנסת שהתקבצו בהם הרבה מנהגים שונים, אין איסור לא תגודדו כשנוהג באופן אחר מהציבור. אבל כל זה אמור ביחס לאחד המתפללים, אבל לא ביחס לשליח הציבור.
    שליח הציבור, כשמו כן הוא – שליח של הציבור ועליו להתפלל כפי מה ששלחו אותו.
    3. כך לדוגמא בשו"ת אבני נזר (או"ח סי' כט): "על דברי ריבות בשעריו. אשר עמד אחד להתפלל לפני התיבה מחמת אבילות ר"ל. ואמר י"ג מדות ווידוי בבהמ"ד אשכנזית [נוסח אשכנז לא לומר זאת בתחנון אלא רק נפילת אפיים, נוסח ספרד לומר זאת], והרבה מבעלי הבתים עמדו כנגד זה באמרם כי אסור לשנות מנהג קבוע. בשגם שהיו שם רבנים גדולים ומופלגי תורה ולא נהגו כך".
    בתוך התשובה כותב האבני נזר: "שליח ציבור שאומר שלא מדעת ציבור. ודאי אינו ראוי לעשות כן. כי אין לשליח לעשות יותר ממה ששלחו. ואין לו להאריך עליהם. ושמא אין חפצים בכך".
    4. האגרות משה (אורח חיים חלק ב סימן כט) הלך עם העקרון הזה עוד צעד אחד קדימה ודעתו: "שאם הש"צ שמתפלל בעצמו בנוסח ספרד ויורד לפני התיבה במקום שהצבור מתפללין בנוסח אשכנז ולהיפוך, צריך גם כשמתפלל בלחש להתפלל כנוסח המקום שמתפללים הצבור משום שטעם שהש"צ מתפלל בלחש הוא כדי שיסדיר תפלתו ולא יכשל בלשונו כשיתפלל בקול רם לפני הצבור".
    5. אפילו מי שאינו שליח ציבור – כאשר מתפלל במקום בו יש נוסח קבוע וברור, לדעת הרבה פוסקים צריך להתפלל כמותם. ראה פסקי תשובות סימן סח הע' 29.
    6. אפילו במנגינות שהציבור רגיל בהם, אין לחזן לשנות. כך כותב רמ"א בהלכות יום הכיפורים (סימן תריט סע' א) בשם מהרי"ל: "ואל ישנה אדם ממנהג העיר, אפילו בניגונים או בפיוטים שאומרים שם". המגן אברהם (ס"ק ז) מסביר שם שהטעם הוא מפני שזה מבלבל את הציבור.
    7. בקרית שמואל, תלוי בבית הכנסת הגדול שלט בהוראת מו"ר הגאון הרב עקיבא הכרמי זצ"ל שנוסח התפילה הוא רק 'ספרד' – על החזן להתפלל רק בנוסח זה.