ברכת האילנות על עץ ערלה

הרב אופיר טביב

שאלה: שבוע טוב, האם אפשר לברך ברכת האילנות על עצי פרי שהם עדיין עורלה? תודה רבה

 

תשובה: 

בוקר טוב ושבוע טוב
מותר לברך על עצי ערלה ברכת האילנות

הרחבה:
מקור ברכת האילנות הוא מהגמ' בברכות (מג ב) 'האי מאן דנפיק בימי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וכו'.
וכ"פ השו"ע בהל' ברכות (סי' רכו סע' כו).

הגאון ר' עקיבא איגר בביאורו (שם) הסתפק האם אפשר לברך על אילנות שהם בתוך ג' שנים לנטיעתן מכיון שאי אפשר להנות מפירותיו משום שחל עליו איסור ערלה.
ומסקנתו שעל עצי ערלה בחו"ל יכול לברך משום שספק ערלה בחו"ל מותר.
ומדבריו לכאורה משמע שבארץ ישראל היה מחמיר, משום שספק ערלה בא"י אסור. לכן לשיטתו יהיה אסור לברך על עצי ערלה ברכת האילנות.

אך הרה"ג בן איש חי בשו"ת רב פעלים (ח"ג שאלה ט) העלה להתיר לברך על עץ ערלה משום שברכת האילנות היא ברכה על הראיה ואפי' שהפירות היוצאים מהעץ אסורים בהנאה - מצוות לא להנות ניתנו.
ועוד שאילנות אלו כן עתידים להנות מהם בני אדם כשיעברו שנות הערלה, והברכה היא בעצם אמירת הלל ושבח על הפעולה הרוחנית של הקב"ה באילן, שמצמיח פירותיו משנה לשנה.

ובשו"ת אור לציון (ח"ג פ"ו עמ' סח) הקשה על דברי הרב פעלים הנ"ל שהרי הפירות שיצאו מפרחים אלו שמברך עליהם לא ראוים להנות מהם, אז כיצד יברך עליהם - 'להנות בהם בני אדם?' ולכן כתב שיש להחמיר בזה.

ובספר תורת ערלה לרב יוסף צברי השיב על דבריו משו"ת דברי מלכיאל (ח"ג סי' ב) שברכת האילנות היא ברכת השבח על כלל בריאת האילנות ולא מצד ההנאה כברכת הנהנין ודוחה את קושית האור לציון על הרב פעלים.

וכן התיר לברך על אילנות ערלה הגאון מטשבין בשו"ת דובב מישרים (ח"ג סי' ה) משום שהברכה היא על הבריאה בכללה, שיש אילנות ופירות ליהנות בהם בני אדם ואיסור הערלה מעכב רק עכשיו אך לאחר שיעברו שנות הערלה יהיו הפירות מותרים ולכן מותר לברך על אילנות ערלה.

ואף שגם הרב בעל כף החיים (סי רכו אות יא) כתב בשם 'אחרונים' שאין לברך על פרחי אילנות שבתוך שנות ערלה, כבר השיב על דבריו הגרע"י יוסף בחזון עובדיה (פסח עמ' יט הערה יא) שהדבר מובא בשו"ת באר מים חיים שבכתב יד, שכוונתו לספר מסגרת זהב על קיצור שו"ע שהביא את דברי הגרעק"א ותו לא מידי.
והוסיף שם שגם הישכיל עבדי (ח"ז או"ח סי' יב) העלה להתיר.
ולכן מותר לברך על עצי ערלה ברכת האילנות.