קנייה בחנות לא כשרה לפסח

הרב ינון קליין שליט"א

שאלה: שלום הרב. האם מותר לקנות מוצרים כשרים לפסח בחנות שיש בה מוצרים כשל''פ ולא כשל''פ? במקרה בהם החנות היא של יהודי/ גוי.

 

תשובה: שלום וברכה
מותר לקנות מצר כשר בחנות שמוכרת מוצרים לא כשרים גם אם החנות של יהודי. ראוי מאד לא לעשות את זה.
ברשתות שידוע שאינן כשרות (כמו טיב טעם, ampm) אין לקנות משום מראית עין וחילול ה'.

הרחבה:
במשנה במסכת עבודה זרה (נה ב) למדנו: "דורכין עם העובד כוכבים בגת אבל לא בוצרין עמו ישראל שהוא עושה בטומאה לא דורכין ולא בוצרין עמו אבל מוליכין עמו חביות לגת ומביאין עמו מן הגת".
רש"י במקום מסביר: "וישראל - העושה פירותיו בטומאה עובר עבירה הוא שהרי נצטווה על כך הלכך אפילו דורכן נמי אסור שדריכתן בעבירה בגת טמאה ודריכתן הוא עיקר טומאתן כשנעשין משקה הן טמאין ע"י הגת ואסור לסייע ידי עוברי עבירה אלא פורשין מהן כדי שלא ירגיל בכך אבל עובד כוכבים לאו עובר עבירה הוא שלא נצטווה. אבל מוליכין עמו חביות - ריקניות לגת ומביאין עמו חביות מלאות מן הגת דאין כאן עבירה דמאחר שנטמאו בגת מותר לתת היין בחביות טמאות".
זהו אחד המקורות לאיסור 'מסייע ידי עוברי עבירה'. מהחלוקה בין השלבים השונים שעשתה המשנה ניתן ללמוד שאיסור מסייע הוא רק כשהסיוע הוא בזמן העבירה ולא כשהסיוע נעשה לפני או אחרי העבירה.
הסוגיה הזו תלויה בעוד ראשונים ובמחלוקת בבלי וירושלמי – אבל מסקנת כמה פוסקים היא כפי שכתבתי לעיל, שאין איסור מסייע כשהסיוע אינו בשעת העבירה ממש ולא מקדם את העבירה.
כך לדוגמא התיר הנצי"ב (שו"ת משיב דבר חלק ב סימן לא) לקצב למכור בשר טריפה ליהודי שאוכל טריפות, שהיה קונה בין כך ובין כך, או בחנות של הקצב היהודי או בחנות של הגוי – הנצי"ב מעלה שאין בזה מסייע כי המכירה לא בזמן העבירה ולא קידמה את עבירה.
גם מהרש"ם (חלק ב סימן קפד) התיר להשכיר חנות לבעל מספרה יהודי שיעבוד גם בשבת, והתיר מפני שאינו מסייע בשעת העבירה. וצירף טעם נוסף להקל מפני שבגוף הדבר שהוא מושיט הוא לא יעשה את האיסור. המשכיר נותן את הדירה, האיסור לא נעשה בדירה אלא באויר הדירה.
אבל בשו"ת ציץ אליעזר (חלק יג סימן לט) כתב שדברי מהרש"ם נכונים רק במקום בו היה השוכר יכול לשכור גם חנות אחרת, וכן במכירת הבשר הנ"ל זה במקום בו היה קונה בכל מקרה. אבל במקום בו בלי הסיוע של המשכיר השוכר לא היה יכול לשכור חנות אחרת, אסור לסייע גם לפני העבירה (והציץ אליעזר מוסיף עוד טעמים לאיסור).
אבל במקרה שלנו החנות תהיה פתוחה איתנו או בלעדינו – והכוונה כפי שכבר כתבתי השבוע לגבי כניסה לאתר מחלל שבת, ברמת הפרט. במקרה הזה גם ברמת הכלל אני לא בטוח שאם כל שומרי התורה והמצוות יתאגדו ולא יקנו במקומות לא כשרים הם יסגרו, ורשת טיב טעם תוכיח – אני לא מאמין שיש שומר תורה ומצוות שנכנס לשם ובכל זאת היא קיימת כבר שנים לצערנו.
גם הגר"ע יוסף זצ"ל (יביע אומר ב סימן טו. ושם ט סימן קח אות קצ) העלה שאין איסור מסייע כשהסיוע אינו בשעת העבירה עצמה.
וממילא לנידון דידן – אין איסור מסייע כשאני קונה מוצר כשר וכעת איני מסייע לו למכור ברגע זה מוצר לא כשר, אלא באופן כללי הקניה שלי מחזקת את החנות ומסייעת לו – וזה לא נקרא שעת העבירה.
יחד עם זאת – יש בעיה אחרת של מראית עין וחשד.
בשו"ת אגרות משה (אורח חיים חלק ב סימן מ) כתב לגבי כניסה למסעדה לא כשרה: "ליכנס לשם לאכול דברים הידועים שאין בהם שום חשש איסור יש לאסור מפני מראית עין וחשד. אך אם הוא רעב ביותר שמצטער טובא ואין שם מקום אחר לאכול יכול ליכנס לשם לאכול דברים הידועים למותרין, אבל צריך שיהיה בצנעא דבמקום צערא ופסידא לא גזרו רבנן כדאיתא בכתובות דף ס'. והיינו שלא יהיו מבחוץ מכיריו, דלפני אלו הנמצאים בפנים הרי יראו שלוקח רק דברים הידועים למותרים. ואם יש שם מבחוץ מכיריו צריך לומר להם שמצטער טובא ולכן נכנס לשם ליקח דבר הידוע למותר. אבל בלא מצטער טובא אין ליכנס לשם כלל".
אבל יש לחלק קצת בין שאלתנו למקרה שלנו – מסעדה לא כשרה בדרך כלל מפורסמת בזה שאינה כשרה – על מסעדות כשרות יש שלט שמציין את כשרותם והדברים על פי רוב ידועים. במכולת רגילה (ולא ברשתות מפורסמות כמו טיב טעם או ampm) בדרך כלל לא יודעים אם היא פתוחה או סגורה בשבת וכן אם מוכרים בה מוצרים כשרים או לא. לכן אין כל כך מראית עין וחשד.
עם זאת ראוי מאד לא לעשות זאת ולחזק בעלי עסקים ששומרים על ההלכה בעסק שלהם לכל הפחות.