חתונת אח צעיר לפני אחיו הגדול

תשובה מאת ראש בית המדרש הרב גיורא ברנר שליט"א בעניין הקדמת נישואי אח או אחות צעירים לאחיהם הגדולים.

הרב גיורא ברנר שליט"א

שאלה: האם מותר לאח צעיר להנשא לפני אחיו הגדול או שעליו להמתין?

 

תשובה:

א. לימוד מבנות צלפחד ומלבן הארמי

בגמ' ב"ב (קכ א) איתא לגבי בנות צלפחד "להלן מנאן הכתוב דרך גדולתן וכאן דרך חכמתן מסייעא ליה לרבי אמי דא"ר אמי בישיבה הלך אחר חכמה במסיבה הלך אחר זקנה א"ר אשי והוא דמפליג בחכמה והוא דמפליג בזקנה" והרשב"ם שם כתב "כשנישאו בנות צלפחד מנאן הכתוב דרך גדולתן דכתיב ותהיינה מחלה תרצה חגלה ומלכה ונועה בנות צלפחד לבני דודיהן לנשים ומסתבר דכך נולדו כדכתיב לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה" ולכאורה מדבריו יוצא שיש דין קדימה לאח או אחות גדולה לפני הקטן בנישואים. [וכ"כ למעשה בשו"ת אבני חפץ סי' כה ונדון בדבריו לקמן בעה"י.]

וראשית יש להעיר בזה שהאור החיים הק' (במדבר פכ"ז פס' א) חלק בהדיא על רשב"ם בכל הנ"ל דמעשה בנות צלפחד עיי"ש.

ואני הבאתי שהאגרות משה (אה"ע ח"ב סי' א) חתך בסכינא חריפתא שאין לעכב כלל נישואי הקטן בשביל שגדול עדיין לא מצא את שידוכו ואין ביד הגדול לעכב, משום שהקטן מחויב לשאת אישה ואיך גדול יעכב את החיוב של הקטן. וביחס למש"כ הרשב"ם ביאר האגרות משה שמיירי שכולם כבר עמדו להתחתן ודווקא בכה"ג יש חיוב להקדים הגדול או הגדולה. ואתה אמרת לי כי העמדה זו נראית לך דוחק.

אמנם לענ"ד העמדה זו היא מוכרחת שהרי אל"כ כיצד ניישב את טעמו של האגרות משה שהוא טעם חזק מאוד שאין אפשרות לעכב חיוב של תורה של אחיו מחמת כבודו שלו.

והנה הטור בהלכות כבוד רבו (יו"ד סו"ס רמד) הביא לדברי הגמ' בב"ב דבדין הלך אחר חכמה ובמסיבה אחר זקנה אלא ששינה קצת הלשון וכתב "ובמסיבה של משתה או של נישואין". והב"ח שם תמה למה היה להטור להוסיף "או של נישואין" ותירץ הב"ח "ונראה דהאי של נישואין הכי פירושא אם אחים או אחיות יעשו להם נישואין אע"ג שאחד גדול מחבירו בחכמה לא יקדימו לעשות נישואין לקטן בשנים מפני שהוא גדול בחכמה אלא יקדימו לעשות נישואין לגדול בשנים אע"פ שהוא קטן בחכמה. דהכי איתא בפרק יש נוחלין גבי בנות צלפחד להלן מנאן הכתוב דרך גדלותן וכאן דרך חכמתן ופירש רשב"ם להלן, כשנישאו בנות צלפחד מנאן הכתוב דרך גדלותן דכתיב ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונועה בנות צלפחד לבני דודיהן לנשים ומסתברא דכך נולדו כדכתיב לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה וכאן כשעמדו לפני משה דרך חכמתן כסדר שהן חכמות זו יותר מזו הקדימן הכתוב מחלה נועה וחגלה ותרצה ומסברא אמרי הכי דלא ליקשו קראי אהדדי". ודברי הב"ח הובאו גם בש"ך (ס"ק יג).

וראיתי בשו"ת יד יוסף שטרזברג (אה"ע סי' טז) שכתב ללמוד מהב"ח שיש חיוב להקדים הבכירה לצעירה ומשמע מדבריו אפילו אם עדיין לא נשתדכו (וכ"נ שהבינו עוד כמה מהפוסקים). [אלא שכתב היד יוסף שדין זה הוא דווקא בנישאות מנכסי האב, וכ"כ כחילוק זה בשו"ת בית יחזקאל (סי' ס) וע"ע בזה בעינים למשפט (קידושין נב א סוף ס"ק א).]

אמנם לענ"ד אפשר שאין זו כוונת הב"ח דהנה מלשון הב"ח שכתב "אם אחים או אחיות יעשו להם נישואין" ולכאורה משמע שכל האחים עומדים בפני נישואין, ודווקא אז בעינן להקדים את הגדול לקטן וכביאור האגרות משה הנ"ל. ולכאורה ראיה לביאור זה בדברי הב"ח דאל"כ מהו לשון 'אם' שבדבריו, וכי במשוגעים או רשעים עסקינן שלא רוצים לחתן את כל ילדיהם, אלא הכוונה 'אם' הזדמן שכמה אחים עומדים בפועל לפני נישואים. וממילא יצא שגם הב"ח ס"ל כדברי האגרות משה הנ"ל.

וכעת ראיתי עוד בשו"ת דברי יציב (אה"ע סי' ט ס"ק א) שכתב לחלוק על הב"ח וכתב לבאר רבותא טפי שכוונת הטור לכה"ג שמשיא את שני בניו באותו יום ממש (ואמנם מדבריו אלה אין לסתור ביאורנו בב"ח שאנו דנו בפשט דברי הב"ח והדברי יציב דן בפשט דברי הטור עיי"ש).

ובריך רחמנא דסייען למצוא ככל דברנו אלה מפורש בשו"ת מהר"ש ענגיל (ח"ו סי' קב ס"ק ד) שכתב ג"כ לבאר שאין למנוע את הצעירה מקיום מצווה מחמת כבוד הגדולה, וביאר ג"כ שמש"כ הפוסקים ביו"ד (סי' רמד) היינו בכה"ג ששתיהן כבר משודכות שדווקא אז מצווה להקדים הגדולה.

ואחר זאת ראיתי כדברנו אלה גם בשו"ת דברי יציב (שם ס"ק ג) שכתב ג"כ לבאר במעשה דבנות צלפחד דמיירי שנשאו כולן ביום אחד או שכבר היו כולן משודכות.

[ואמנם ידידי הרב אברהם בורשטין שליט"א העירני בזה שהוא לכאורה קצת דוחק שהרי משמעות הפסוקים בתוה"ק שרק אחר שאמר להם שיהיו לבני דודיהן לנשים נשתדכו.]

ועוד סייעני בוראי למצוא גם בשו"ת חבלים בנעימים (ח"ג סי' עח) שכתב ג"כ שא"א לדחות חיוב הקטנה משום כבוד הגדולה, וכל מש"כ הרשב"ם הוא רק שכן דרכו של עולם אך אם הקטן רוצה להקדים הרשות בידו (וע"ע שם מה שהקשה על הב"ח וש"ך ומה שהביא מהרא"ש ומה שביאר ברשב"ם עיי"ש).

ולמש"כ שזהו רק דרכו של עולם מצאתי סמך גדול מאוד והוא באור החיים הק' (בראשית כט כו) שכתב "ויש לנו לדעת איך לא חש יעקב מקודם לטענה זו שאין דרך לתת הצעירה וכו', יש לומר שחשב שעל לבן לגלות לו הדבר וזולת זה אין דבר זה מההקפדה המעכבת כשירצה האב לתת הצעירה, וכששאל הבה את אשתי מן הסתם על רחל הוא אומר, והיה לו ללבן לומר אליו כי לא יוכל לתת לו רחל קודם שתנשא לאה והיה הדבר תלוי ביד יעקב, או להמתין עד שתנשא לאה או לקחת לאה" ורואים אנו דדעת יעקב אע"ה שאם ירצה האב לשנות מדרכו של עולם ולהקדים נישואי הצעירה הרשות בידו, ומה שלא רצה לבן הוא רק משום מנהג מקומו בלבד ולכן היה מוטל עליו להודיע ליעקב ששינה מהסיכום ביניהם וכמש"כ שם האוה"ח הק' בראש דבריו עיי"ש.

[וע"ע בשו"ת בית דוד לייטער (ח"א סי' ז ד"ה אין בזה) מה שדן אם אפשר ללמוד הלכה מרשע כמו לבן הארמי. וע"ע מש"כ בזה בשו"ת בית יחזקאל (סי' ס).

ומצאתי בספר אוצר החיים (סי' שעג) שהביא בשם הדברי חיים "התבטא פעם, אין שום מצוה לקיים צוואת לבן שלא להשיא צעירה לפני הבכירה".

ועי' גם בביאורי מהרי"פ על שו"ת מהר"י מינץ (סי' ב ס"ק יב) שכתב בשם מהר"י חגיז שהתמרמר על המנהג הרע שממתינים לגדול שיתחתן וכתב שעדיף ללמוד מיעקב אבינו ע"ה ולא מלבן הארמי. ומהרי"פ שם ניסה לדחות וליישב דברי מהר"י חגיז ועי' בשו"ת ציץ אליעזר (חכ"ב סו"ס נב) שכתב עליו שאין לדחות דברי מהר"י חגיז בקש.]

ב. לימוד מדין המקדש את בתו סתם

במשנה קידושין (סד ב) "המקדש את בתו סתם אין הבוגרות בכלל". ואמרו על כך בגמ' "...בוגרות מאי עבידתייהו, הכא במאי עסקינן דשויתיה שליח, מהו דתימא כי מקבל קידושי אדעתא דידה קא מקבל, קמ"ל לא שביק איניש מידי דאית ליה הנאה מיניה ועביד מידי דלית ליה הנאה מיניה. מי לא עסקינן דאמרה ליה קדושיי לך, אפ"ה לא שביק איניש מצוה דרמיא עליה ועביד מצוה דלא רמיא עליה". ופרש"י "ומשני אין ואפ"ה לא שביק אינש- בתו קטנה דרמיא עליה להשיאה ומצוה הוא עליו דכתיב ואת בנותיכם תנו לאנשים. דלא רמיא עליה- אלא שליח בעלמא הוא והיא יש לה דעת להשיא את עצמה"

והנה אם נאמר שיש איסור להשיא את קטנה לפני הגדולה ממילא נאמר שכוונתו הייתה להשיא תחילה את הבוגרת ע"מ שיוכל אח"כ לקיים בקטנה את חיוב "ואת בנותיכם תתנו לאנשים" דרמיא עליה. וממילא משמע שאין איסור בדבר ולכן לא שביק איניש מצוה דרמיא עליה.

וכן כתב ללמוד מסוגייא זו בספר ערך שי (חו"מ סו"ס כא ד"ה פטור) וכתב שצ"ל שמש"כ "לא יעשה כן במקומינו" היינו רק דלאו אורח ארעה למעיבד הכי, אך אינו יכול לדחות חיוב דרמיא עליה.

ג. מחלוקת ר"ת ורבי מנחם מיוני

איברא דבתוס' קידושין (נב א) איתא "מעשה בא לפני ר"ת בבנו של הר"ר אושעיא הלוי שקידש בת עשיר אחד ואמר בתך מקודשת לי סתמא ולא פירש פלונית בתך ואמר ר"ת דמקודשת ולא מיבעיא אם שידך באחת מהם בשם ואח"כ קידשה סתם דאדעתא דהכי קידשה אלא אפילו לא שידך בשם אלא שנתרצו בפה ואמר פלוניתא אתן לך יש לנו לומר דאדעתא דהכי קדיש דשארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ועוד אפילו לא פירש נמי אפילו בפה יש לנו לומר דקידש הגדולה משום דלא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה והר"ר מנחם מיוני נחלק עליו ואמר דהא הוי נמי כמי שקידש אחת משתי אחיות ואי כדברי ר"ת דהגדולה מקודשת משום דלא יעשה כן במקומנו זה אינו לא לרבא ולא לאביי דהא אפילו לאביי דאמר הוו קידושין לא אמרינן אלא להצריכה גט אם כן זה נמי צריך ליתן גט ואף ר"ת חזר בו ולא עבד עובדא".

וא"כ נראה מהנ"ל דשאלתנו היא מחלוקת בעלי התוס', דלר"ת ישנו חיוב קדימה בין הצעירה לבכירה, ועי' בט"ז (יו"ד סי' רח סוף ס"ק א) שכתב ע"פ הרא"ש שלר"ת זו סברא אלימא להקדים הגדולה לקטנה, ובשו"ת דברי יציב (שם) כתב שמשמע מזה דס"ל לט"ז דלר"ת הוא לימוד גמור. וע"ע בשו"ת חלקת יעקב (אה"ע סי' עו) שכתב אליבא דר"ת דישנו איסור בשתי אחיות אלא שכתב שאינו איסור ממש אלא רק אזהרה בעלמא ומשום מנהג אלא שיש להיזהר בו אך הוסיף שבשעה"ד יש להקל בזה (ובדעת ר"ת א"א לומר מש"כ האגרות משה והמהר"ש ענגיל שהרי אם האחת כבר הייתה משודכת ממילא היה לנו הוכחה שכוונתו לשנייה).

ולרבנו מנחם מיוני אין חיוב כזה (ולכאורה נראה דאין לומר דלר' מנחם יש חיוב שכזה אלא שלא סומכים עליו ע"מ להחליט שקידש את הגדולה דא"כ יש להקשות בזאת וכי ברשיעי עסקינן).

אלא שגם לר"ת נראה דלא ברירא כולי האי החיוב קדימה ולכן לא רצה לסמוך על כך לעשות מעשה. ומצאתי באחרונים שכתבו כעין זה שממסקנת התוס' מוכח דאין ללמוד ממעשה דלבן ויעקב דין קדימה בין האחיות, כ"כ בשו"ת חת"ס (ח"ז סי' כג ד"ה מה שרצה, והיא תשובת הג"ר יששכר בער בלך למרן החת"ס) וכ"כ בסוף תשובת מהרש"ם (המובאת לקמן) וע"ע מה שביאר בזה בשו"ת מהר"ש ענגיל (שם ס"ק ג). ובשו"ת חבלים בנעימים הנ"ל משמע בביאור דברי ר"ת דזהו רק מנהגו של עולם וכנ"ל (ולכן אומדנא שנתכוון לקדש הגדולה) אך אין איסור לקטנה להקדים הגדולה.

[אחר שכתבתי כל זאת ראיתי מה שהאריך בזה בחידושי מהרי"ט (קידושין נא ב) בהאי דמחלוקת ר"ת ור' מנחם מיוני עיי"ש.]

ד. חילוק בין שתי אחיות לאח ואחות או שני אחים

והנה לענ"ד היה נראה דאפילו א"ת דלר"ת יש חיוב גמור של קדימה, עדיין י"ל דלא יסתרו דבריו את טענתנו היסודית שא"א לדחות חיוב של אחד משום כבודו של אחר. דהנה יש לעיין מהו אותו חיוב עליו דיברו האגרות משה והמהר"ש ענגיל והחבלים בנעימים שמחמתו א"א לגדול לעכב את הקטן, ולכאורה ממה שהם ביארו כדבריהם גם לגבי בנות צלפחד מוכח דס"ל שאין חיוב קדימה גם בשתי אחיות וממילא נראה שאין כוונתם למצוות פו"ר שהרי הנשים פטורות ממנו. [ולעניין מעשה עיי"ש במהר"ש ענגיל (סוף ס"ק ד) שדן שאולי גם אצל נשים שייך קצת חיוב 'שבת' או חיוב דפו"ר שמסייעת לבעלה עיי"ש וע"ע בחבלים בנעימים (שם ד"ה ולק"מ) שכתב ג"כ דנראה שאעפ"כ הוא מטעם פו"ר עיי"ש וע"ע בזה בדברי יציב (שם ס"ק ד).]

אמנם ראיתי בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' קלו) שנשאל לגבי שתי אחיות שאינן נשואות ונשתדכה הקטנה, האם יכולה הגדולה לעכב בעדה. והשיב להתיר שתנשא ולא תמתין מג' טעמים, הראשון ששתי האחיות כבר מבוגרות (הגדולה בת כ"ז והקטנה בת כ"ב) ובכה"ג אין יכולה הגדולה לעכב. הטעם שני שהקטנה כבר נשתדכה שידוך הגון ומי יודע אם תמצא כזה בעתיד (וכטעם זה נזכר בעוד פוסקים). הטעם השלישי שדבר זה של 'לא יעשה כן במקומנו' אינו דין גמור אלא הוא רק מכלל נימוס ודרך ארץ. ואחר כותבו כל זאת הוסיף המהרש"ם "ובתשו' א' כתבתי דדבר זה ל"ש רק בשתי בנות משא"כ בבן ובת שהבן מצוה על פו"ר ולא הבת". (ויעויין בשו"ת צור יעקב ח"א סי' קנט ובשו"ת חלקת יעקב הנ"ל שהביאו לדברי המהרש"ם להתיר בשתי אחיות בשעה"ד והחזיקו אחריו).

והנה מסיום דברי המהרש"ם הנ"ל רואים אנו ג"כ את טעמנו דלעיל דאין יכולת לאחד לעכב מחמת כבודו את השני מקיום החיוב מ"ע המוטל עליו, אלא דלדעתו החיוב המדובר כאן הוא פו"ר והוא לא שייך בנשים, ממילא יצא שכל דין זה נכון דווקא בשתי אחיות אבל באח צעיר ואחות גדולה או בשני אחים אינו שייך דין קדימה כלל.

וכן מצאתי בשו"ת מצפה אריה (מה"ת מפתחות לאה"ע סי' ל) שכתב ג"כ שבבנים לא שייך כלל דין זה דקדימה. וא"כ נוכל לתרץ באופן נוסף לדברי רשב"ם ור"ת (והיינו לראשית דברי ר"ת אך במסקנה לא סמך עליהם וכמש"כ המהרש"ם עצמו) שכל מה שאמרו שיש חיוב קדימה הוא דווקא במקרים ההם של שתי אחיות אך כל שהמעוכב הוא זכר גם לשיטתם אין כל חיוב קדימה.

ואחר זאת מצאתי ממש כדברנו אלה בשו"ת דברי יציב (שם ס"ק ג-ד) ובריך רחמנא דסייען לכוון לדבריו הק' (וע"ע בדבריו שכתב גם כמה טעמים להקל אפילו להקדים אחות קטנה לאח גדול).

[אמנם בב"ח וש"ך כתבו שדין זה הוא גם באחים ודלא כמהרש"ם (ואולי מטעם זה העדיף האגרות משה את הסברו ע"פ סברת המהרש"ם וצ"ע).

ובשו"ת אבני חפץ (שם) כתב להוכיח כנ"ל מדברי הב"ח והש"ך שאף בשני אחים שייך חיוב קדימה, ומה שיש להקשות כיצד יבטל חיוב דפו"ר של אחיו מחמת כבודו כתב לתרץ דכיון שאינו נושא אישה מחמת אחיו הגדול שחייב בכבודו ממילא אין לו עוון של ביטול עשה דפו"ר דהוי כאנוס מחמת תקנת חכמים.

ואחר בקשת המחילה רבה וכתלמיד הדן לפני רבותיו בקרקע, דבר זה לא זכיתי להבין בדעתי הענייה, דכל חיוב כיבוד דאח גדול הוא דרבנן ולומר שמשום זה אין עליו חיוב דאו' דפו"ר, ומה סברא היא זו. ומצאתי גם בשו"ת קנין תורה (ח"ב סי' קלז אות א ס"ק ג) שהעיר על דברי האבני חפץ שאין לדחות חיוב דפו"ר משום כבוד אחיו. ועי' בגמ' ערובין (סג ב) שיהושע נענש שלא היו לו בנים משום שביטל את ישראל ממצוות פו"ר, וזאת למרות שעשה זאת מחמת העיסוק המצוות כיבוש הארץ בעיר יריחו.

ועוד שהרי כתב שם האבני חפץ שכיון שהוא מדין כיבוד ממילא אם מוחל הגדול מותר לקטן להתחתן וא"כ מדוע אין לדרוש מהגדול למחול בשביל שאחיו יוכל לקיים מ"ע דאו' דפו"ר.

ועוד נתקשתי בדברי האבני חפץ שלא רק זאת אלא שהוסיף לדון אם החיוב הוא רק ביחס לאח בכור אך באח גדול או באחות בכורה או גדולה אולי לא יהיה חיוב קדימה ותלה זאת במחלוקת הפוסקים אם חיוב כיבוד הוא דווקא באח בכור או בכל אחים ואחיות גדולים וכתב שם להחמיר, ולדעתי העניה הוא תימה גדולה, דהרי יש כאן ספיקא דרבנן שאם מחמירים בו יוצאת קולא בחיוב עשה דאו' דפו"ר ולי צ"ע.

ואחר כתבי זאת מצאתי בשו"ת דברי יציב (שם ס"ק ב) שכתב שי"ל שבזכר כיון שיש לו צער במה שאינו נושא את זו שרוצה בה אינו חייב אפילו להצטער אפילו בשביל כבוד אביו וכ"ש בכבוד אחיו, וכ"כ שכ"ש לגבי אחותו הגדול שישנה מחלוקת אם בכלל חייב בכבודה, וע"ע שם (סוף ס"ק יא) שהביא אפשרות שכופים להגדול עיי"ש.]

ה. טעמים נוספים להתיר

עי' בשו"ת הרי בשמים (ח"ב סי' פד) שהביא תחילה לדברי רשב"ם ור"ת ורצה מתחילה לומר שלשיטתם יש חיוב קדימה (אלא שגם נידון שאלתו היה בשתי אחיות עיי"ש) אלא שהקשה על כך מגמ' קידושין (סד) גבי המקדש את בתו סתם דבוגרת אינה מקודשת עיי"ש (ונזכרה קושיה זו גם בשו"ת חלקת יעקב שם ס"ק א), וכתב בזה דעניין הקדימה אינו סברא מכרעת כ"כ אלא הוא רק מהלכות דרך ארץ (והוא בדומה לטעם הג' של המהרש"ם הנ"ל). וכ"כ בשו"ת קנין תורה (ח"ב סי' קלז אות א ס"ק ב). ולעיל הבאנו גם מהערך שי ועוד פוסקים שאינו חיוב אלא רק מנהג דרך ארץ.

וע"ע במצפה אריה (שם) שמשמעות דבריו שאין כאן כל חיוב ולכן לא הובא בשו"ע, אלא רק מנהג העולם הוא כך. ולעיל הבאנו כזאת גם מהאוה"ח הק' ומשו"ת חבלים בנעימים.

ועי' גם בשו"ת בית דוד לעייטר (שם ד"ה ומ"ש כת"ה) להתיר לאח צעיר להתחתן לפני אחותו הגדולה, משום חשש להרהורי עברה של האח, וכתב שם שהרהורי עברה חשיב קום עשה. ומצאתי בשו"ת קנין תורה (שם ס"ק ג) הביא ג"כ לחשש הרהורי עבירה כטעם להתיר את נישואי הצעיר.

וכן ראיתי בספר דרכי חיים ושלום (סי' תתרמג) שכתב שא"צ לחוש בזה ואף א"צ לבקש מחילת האחות הגדולה.

בעינים למשפט (שם) כתב שאם דין קדימה הוא רק באחיות או גם באחים זו מחלוקת, אך הוסיף שגם למ"ד שיש חיוב קדימה יש לסייג את הדברים והיינו "נראה שכ"ז כשלא הגיע עדיין הצעיר לפרקו המלא, ומכ"ש אם אחיו אינו נושא בזמנו דלאו כל כמיניה לבטל בשביל כבודו ממצוה, ואם אין אחיו נוהג כדין ובשורה הרי לאו עושה מעשה עמך הוא ואינו מחויב בכבודו".

[מאידך אחר שכתבתי כל זאת ראיתי בספר שלחן העזר (סי' א סע' מ) שכתב שמהנכון שלא ישיא האב את בנו הקטן קודם בנו הגדול עייי"ש. וע"ע בדברי החת"ס בספר אגרות סופרים (סי' כט).

ומאידך ראיתי בקובת אגרות חזו"א (ח"א סי' קסו) שכתב שאין נכון לעכב נישואי הצעיר משום הבכור (ולא ביאר טעמו ונימוקו).]

ו. מסקנת הדברים

היוצא מכל הנ"ל לענ"ד:

א. לדעת רבים מהפוסקים אין כלל חיוב קדימה לאח או אחות גדולים בנישואים, ולא רק זאת אלא שלחלקם יש חשש איסור להמתין בשביל זה, ורק בכה"ג ששניהם כבר משודכים מחויב הצעיר לתת קדימה לגדול.

ב. גם לסוברים שיש חיוב קדימה הרי שלדעת רובם אינו חיוב ממש אלא מנהג נימוס ודרך ארץ.

ג. אף לדעת הרבה מהמחמירים, כל החשש הוא רק בשתי אחיות אך בשני אחים או באח קטן ואחות גדולה אין חיוב קדימה.

ד. אף לדעת המחמירים כל זה דווקא בכה"ג ששני האחים עדיין צעירים אך במקרה שכבר בגרו (ונלענ"ד יותר מהגיל המקובל באותו ציבור לנישואים) אזי אין לעכב כלל את הקטן מחמת הגדול.

ה. אף לדעת המחמירים אם הקטן כבר נשתדך אין לעכב חתונתו עד שישתדך הגדול.

 

אם צדקנו בכל הנ"ל ממילא מעטים מאוד הם המציאויות שישנו איזה צד חשש בהקדמת הקטנה ע"פ הגדולה.

[ויש עוד לעורר בזה, שעינינו רואות שככל שממתינים יותר עם הנישואים נוצר קושי יותר גדול למצוא שידוך מתאים ולהינשא, וגם לצערינו רבים שמתבגרים או מתבגרות בלי שנישאו הדבר משפיע עליהם לרעה מבחינה רוחנית, ויש להזהר שלא יהיה בדבר חומרא דאתי לידי קולא.]

 

כל זה כתבתי בדרך לימודי והקב"ה יצילני משגיאות, ואם יש לך מה להעיר בדברי אשמח מאוד אם תשלחם אלי, ולעניין מעשה יש לשאול ת"ח מובהקים.

 

המברכו מאוד

ידידו גיורא ברנר

גבעת אסף