בשר בתשעת הימים לתימניה שנשואה לאשכנזי
הרב ינון קליין שליט"א
שאלה: שלום הרב, כאשר הבעל אשכנזי והאשה תמניה ומגיעים בתשעת הימים להורי האשה, מה יעשו לגבי אכילת בשר? האם יש הבדל בין מאכלים שונים?
נשמח למקורות
תשובה:
שלום וברכה.
לענ"ד אם יגרם להורים צער, או שיהיה לה צער יכולה לאכול. הבעל לא.
אם אפשר להסתדר בלי זה, עדיף.
בשבת גם הבעל יכול לאכול.
בכל מקרה צריך לדאוג לשלום ולחשוב איך הכל מתנהל בכבוד, אהבה ונעימות.
הרחבה:
א. ככלל אשה נוהגת במנהגי בעלה, כפי שכתוב בשו"ת התשב"ץ (ח"ג סי' קעט). טעם הדבר כתוב שם: "דאשתו כגופו בכל הדברים... דבר זה מילתא דפשיטא היא ואין בו ספק, שלא יהיו שנים מסובין על שלחן אחד חלוקין בעסותיהן, האסור לזה מותר לזה".
וכך פסקו רבים – ראה בספר משנת הכתובה לג"ר משה קליין, (פרק לג סע' א).
לכאורה הוא הדין שאפשר לנהוג גם את מנהגי האשה, ובלבד שיהיה מנהג אחיד בבית, ושזה יהיה קבוע.
לכן גם אצל ההורים, אי אפשר לאכול מה שנהגו לא לאכול.
ב. עם זאת ביחס לאכילת קטניות בפסח, הגר"ע יוסף הקל לספרדיה שנשואה לאשכנזי, כך כתב ביביע אומר (מפתחות לחלק ה סי' לז): "ואם האשה ספרדיה שהיתה נוהגת היתר בבית הוריה, ונישאת לאשכנזי, אע"פ שבבית בעלה אין ראוי שתבשל אורז וקטניות בפסח לעצמה, מ"מ כשהולכת לבית אביה מותר לה לאכול עמהם, שמכיון שארץ ישראל אתריה דמרן, לא אמרינן שקבלה עליה מנהג ארצות אשכנז לגמרי". וחזר על דבריו בחזון עובדיה פסח (עמ' פח)
בנידון שלנו השו"ע (סי' תקנא סע' ט) הביא שלש שיטות ביחס לאכילת בשר – לשיטה ראשונה נמנעים רק בשבוע שחל, שיטה שניה מראש חודש ושיטה שלישית מי"ז תמוז.
מאחר והשו"ע לא הכריע בין המנהגים, אע"פ שהיום הספרדים נוהגים להמנע כבר מב' לחודש מנחם אב, האשה יכול לסמוך על השו"ע ולאכול לכל הפחות עד שבוע שחל בו – כמו פסקו של הגר"ע יוסף בקטניות.
בשנה זו, בה חל תשעה באב בשבת – אין שבוע שחל בו, לכן יכולה לאכול אצל הוריה כרגיל בכל הימים.
ג. ממילא, במקום צורך אפשר לסמוך ולהקל. אבל במקום שאין צורך, עדיף לשמור על האחידות כפי שכתב התשב"ץ ושהבעל והאשה ינהגו אותו דבר.
ד. בשבת גם הבעל יכול לאכול מאחר ובשבת מותר לכולם לאכול בשר. אפילו כשחל תשעה באב בשבת ורוצה לאכול בשר בסעודה שלישית, כתב השו"ע (סי' תקנב סע' י): "אם חל תשעה באב באחד בשבת... אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת ומעלה על שלחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו"