הושענות, הקבלת פני רבו ברגל

'דבר ה' זו הלכה' (שבת קלח:) - הלכה שבועית בנושאים יומיומיים מאת רבני ואברכי בית מדרש גבעת אסף

הרב ינון קליין שליט"א

בס"ד

 

עיקרי ההלכות

א. הקפת הבימה בעת אמירת ההושענות - זכר להקפת המזבח בזמן שבית המקדש היה קיים.

ב. לדעת רמ"א רק מי שיש לו ארבעה מינים מקיף את הבמה. לדעת השו"ע כולם מקיפים.

ג. מצווה להקביל פני רבו ברגל, משני טעמים: 1. כבוד התורה והרב 2. כדי ללמוד תורה והוראה מרבו.

ד. יש אומרים שבזמן הזה אין חובה להקביל פני רבו ברגל. אך דעת רוב האחרונים שגם בימינו קיימת חובה זו.

 

א. מנהג ההושענות

נוהגים להקיף בכל יום מימי חג סוכות את הבימה ולומר הושענות, זכר למקדש. בהושענא רבא מקיפים שבע פעמים¹.

הסיבה שמקיפים את הבימה היא שבזמן שאין בית מקדש, הבימה היא במקום המזבח, שכן אמר הקב"ה לאברהם אבינו "תקנתי להם סדר קרבנות כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עונותיהם"².

בששת הימים הראשונים של חול המועד מקיפים את הבימה תוך כדי אחיזה בארבעת המינים. מי שאין לו ארבעה מינים: למנהג השו"ע יקיף גם הוא, למנהג רמ"א לא יקיף³.

בהושענא רבא - נחלקו הפוסקים האם יש לאחוז את הערבות בהקפות או את ארבעת המינים.

להלכה - דעת השו"ע לאחוז בערבות יחד עם ארבעת המינים. מאידך המשנה ברורה כתב בשם האר"י שאין להחזיק את הערבות⁴.

 

ב. הקבלת פני רבו ברגל

בגמרא נאמר שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל.

הראשונים חלוקים בטעמו של דין זה. לדעת הרמב"ם החיוב הוא מדין כבוד רבו. לדעת הרמב"ן וספר חסידים החיוב הוא מדין תלמוד תורה.

לדעת הנודע ביהודה, בימינו אין חיוב הקבלת פני רבו. מאידך רוב האחרונים חולקים עליו וסוברים שגם בזמן הזה יש חיוב.

הגרש"א שטרן שליט"א תולה את המחלוקות זו בזו: הנודע ביהודה שסובר שבזמן הזה אין חיוב, הבין שיסוד הדין הוא כבוד הרב, ולא שייך לתקן חובה לכבד את הרב בעלייה לרגל כאשר בית מקדשנו שומם ולא עולים אליו, מפני שלא ייתכן שכבוד הרב יגדל מכבוד שמיים.

מאידך, רוב האחרונים סברו שהיסוד הוא תלמוד תורה, ולכן גם בזמן שאין בית מקדש חייב להקביל פני רבו על מנת ללמוד ולדעת את המעשה אשר יעשו⁵.