טבילת כלים בשבת

'דבר ה' זו הלכה' (שבת קלח:)- הלכה שבועית בנושאים יומיומיים מאת רבני ואברכי בית מדרש גבעת אסף

הרב ינון קליין שליט"א

בס"ד

עיקרי ההלכות

א. נחלקו הפוסקים האם מותר להטביל כלים בשבת. לדעת הרמ"א אסור, ולדעת השו"ע ראוי להחמיר. והגר"ע יוסף סובר שגם השו"ע מתיר.

ב. כלי לא טבול אינו מוקצה בשבת ומותר לטלטלו.

 

א. טבילת כלים בשבת

בגמרא במסכת ביצה מובאות ברייתות בהן כתוב שאסור להטביל כלים טמאים בשבת.

האמוראים שם חלוקים בטעם האיסור:

לדעת רבה טעם האיסור הוא שמא יעביר את הכלי ארבע אמות ברשות הרבים.

לדעת רב יוסף טעם האיסור הוא שמא יסחוט (כלים בלשון חז"ל כולל בגדים).

לדעת רב ביבי טעם האיסור הוא שמא ישהה את הכלי ולא יטבילו עד שבת, שאז הוא פנוי ממלאכה, ועל ידי זה יבוא לידי תקלה (שימוש בכלי ללא טבילה).

לדעת רבא טעם האיסור הוא מאחר והמטביל נראה כמתקן כלי.

שלשת הטעמים הראשונים אינם שייכים בטבילת כלים שנקנו מגוי. הטעם הרביעי שייך גם בטבילת כלים שנקנו מגוי. ממילא השאלה אם מותר לטבול כלים שנקנו מגוי בשבת תלויה בשאלה מהו הטעם המרכזי לאיסור טבילת כלים טמאים בשבת, ונחלקו הראשונים בשאלה זו.

להלכה: השו"ע בהלכות שבת הביא את דעת המתירים ואת דעת האוסרים וכתב "וירא שמיים יצא את כולם וייתן הכלי לאינו יהודי במתנה, ויחזור וישאלנו ממנו ואין צריך טבילה". ובהלכות טבילת כלים כתב שכך יש לנהוג (ללא סייג של 'ירא שמיים'). למרות זאת הגר"ע יוסף זצ"ל סובר שלדעת השו"ע מותר להטביל כלים בשבת.

לדעת הרמ"א הדבר ברור שאין להטביל כלים בשבת¹.

 

ב. האם מותר לטלטל בשבת כלי שאינו טבול

כלי שאינו טבול אינו מוקצה בשבת. דין זה פשוט מתוך דרכי ההיתר בשו"ע ורמ"א.

טעם ההיתר הוא מפני שגם אם הכלי לא הוטבל מערב שבת, ישנן דרכים להשתמש בו בשבת, כגון לתת לגוי במתנה או למלא מים מן המקוה בכוס או בקבוק.

(אם כלי שאינו טבול היה מוקצה, לא היינו יכולים להתיר שימוש בו בשבת בשום אופן שהרי 'מיגו דאתקצאי בבין השמשות אתקצאי לכולי יומא'².)

 

המספרים מפנים לקובץ מקורות והערות המצורף