פתיחה להלכות מאכלי סכנה

'דבר ה' זו הלכה' (שבת קלח:)- הלכה שבועית בנושאים יומיומיים מאת רבני ואברכי בית מדרש גבעת אסף

הרב ינון קליין שליט"א

בס"ד

 

עיקרי ההלכות

בשבועות הקרובים נעסוק בהלכות מאכלים אסורים.

א. מצוה מהתורה להישמר מסכנה, שנאמר "ונשמרתם מאד לנפשותיכם".

ב. יש דברים שהיו מסוכנים בימי חז"ל וכיום אין בהם סכנה, לכן להלכה לא צריך להיזהר מהם. למרות זאת כתב השל"ה להיזהר וכך היה מנהגו של הגר"א.

 

א. פתיחה להלכות מאכלי סכנה

כתב הרמב"ם בהלכות דעות (פ"ד ה"א) "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים".

לא זו אף זו - לרוב הפוסקים יש חיוב מן התורה להיזהר מסכנה ולשמור על הבריאות. החיוב נלמד מהפסוק "ונשמרתם מאד לנפשותיכם".

חיוב זה חמור כל כך עד שאמרו חכמים "חמירא סכנתא מאיסורא", שבספק טומאה יש אופן שמקלים ובספק סכנה מחמירים.

וכתב רמ"א "וכן יזהר מכל הדברים המביאים לידי סכנה, כי סכנתא חמירא מאיסורא ויש לחוש יותר לספק סכנה מלספק איסור".

 

ב. מאכלי סכנה בימינו

ישנם מאכלים שאסרו חז"ל מאחר ובזמנם היה בדבר סכנה, אך בזמנינו אין בהם סכנה.

הדוגמא המובהקת לדברים אלו הוא איסור שתיית משקים מגולים (כלומר, ללא כיסוי). בימי חז"ל היו מצויים נחשים ארסיים בסביבת מגורי בני האדם, אם היו נשארים משקים מגולים ללא השגחה, היו הנחשים שותים מהם ומטילים בהם ארס. לכן, אסרו חז"ל שתיית משקים מגולים.

התוס' מעידים שבזמנם לא היו נחשים מצויים ולכן התירו את האיסור של חז"ל. כדברי התוספות נפסק להלכה בשו"ע "ועכשיו שאין נחשים מצויים ביננו מותר".

אף על פי כן, כתב השל"ה להיזהר מדברים שהוזכרו לאיסור בחז"ל מחמת סכנה וכן נהג הגר"א².

 

[המספרים מפנים לקובץ מקורות והערות המצורף]