פתיחה להלכות הדלקת נרות

'דבר ה' זו הלכה' (שבת קלח ב)- הלכה שבועית בנושאים יומיומיים מאת רבני ואברכי בית מדרש גבעת אסף

הרב ינון קליין שליט"א

עיקרי ההלכות

א. הדלקת נרות שבת- לרוב הפוסקים מדרבנן יש אומרים מדאורייתא

ב. שני סוגי הדלקה- האחד משום כבוד שבת והשני משום עונג שבת.

 

א. הדלקת נרות שבת דאורייתא או דרבנן

"הדלקת נר בשבת- חובה" (שבת כה ב). נחלקו הראשונים האם החיוב הוא מן התורה או רק מדרבנן.

במדרש תנחומא כתוב "על שלש עבירות נשים מתות בשעת לדתן, על שאינן זהירות בנדה בחלה ובהדלקת הנר, ושלש מצות הללו מן התורה הן". כך למד בעל היראים וכתב שהדלקת נרות שבת היא הלכה למשה מסיני והנביא ישעיהו הסמיך אותה לפסוק "וכבדתו מעשות דרכיך".

מאידך, מן הגמרא משמע שחובת הדלקת נר שבת היא רק מדרבנן. וכך פסקו הרמב"ם ורוב הראשונים¹.

 

ב. נרות שבת- עונג או כבוד?

"ארבעה דברים נאמרו בשבת שנים מן התורה ושנים מדברי סופרים והן מפורשין על ידי הנביאים, שבתורה זכור ושמור, ושנתפרשו על ידי הנביאים כבוד ועונג" (רמב"ם הל' שבת פ"ל הל' א)

מצוות הדלקת נרות שייכת לכבוד שבת או לעונג שבת? לשאלה זו השלכות מעשיות רבות (מקום ההדלקה, הברכה, האם לברך על נר דלוק, ועוד שאלות בהן נעסוק בעתיד).

בדברי הרמב"ם יש סתירה בדין זה. במקום אחד כתב שההדלקה היא מדין עונג ובמקום אחר כתב שההדלקה היא מדין כבוד.

האחרונים מבארים שיש שני סוגי הדלקה- יש הדלקה שעניינה עונג שבת, שיראה מה הוא אוכל, שלא יתקל בחפצים וכדומה. יש הדלקה שעניינה הוא כבוד שבת- שהבית יאיר באור גדול לכבודה של שבת המלכה².