ארבע פרשיות

'דבר ה' זו הלכה' (שבת קלח ב)- הלכה שבועית בנושאים יומיומיים מאת רבני ואברכי בית מדרש גבעת אסף

הרב ינון קליין

    א. ארבע פרשיות

    עוד לפני שנקבע המנהג לגמור את התורה בשנה, כלומר סדר קריאת התורה כפי שאנחנו רגילים היום, תקנו חז"ל לקרוא ארבע פרשיות בחודש אדר (או שבת אחרונה של שבט וראשונה של ניסן) ואלו הן: 'שקלים'- עוסקת במצות מחצית השקל, 'זכור'- עוסקת במצות מחיית עמלק, 'פרה'- עוסקת במצות פרה אדומה, 'החודש'- עוסקת במצות קרבן פסח1.

    בגמרא נחלקו האמוראים האם בשבת בה קוראים את אחת מארבע הפרשיות קוראים גם את הקריאה הרגילה, להלכה נפסק שקוראים2.

    הראשונים חלוקים בשאלה אחרת. מעיקר הדין ישנם רק שבעה עולים לתורה, באופן שהעולה שביעי הוא המפטיר, אך כידוע המנהג אינו כך אלא למפטיר עולה אדם נוסף. מה הדין בארבע פרשיות?

    לדעת המאירי ובעל שיבולי הלקט, בפרשיות אלו יש לנהוג כעיקר הדין והעולה שביעי הוא הקורא את ההפטרה. אך לדעת רוב הראשונים וכך נפסק להלכה, גם בפרשיות אלו המפטיר אינו ממנין שבעת העולים3.

     

    ב. פרשת שקלים

    בזמן שבית המקדש היה קיים היה כל אדם מישראל חייב לתת מחצית השקל בשביל קרבנות הציבור. זמן הגבייה נקבע לאדר מאחר ומראש חודש ניסן יש לקנות את קרבנות הציבור משקלים חדשים, שנאמר "זאת עולת חודש בחדשו" ודרשו חז"ל 'חדש והבא קרבן מתרומה חדשה'.

    לכן קבעו חכמים ש'באחד באדר משמיעים על השקלים' על מנת שיתחילו להתכונן ולהכין את השקלים למקדש4.

    זכר למקדש נוהגים לקרוא פרשת שקלים סמוך לראש חודש אדר (כלומר השבת האחרונה של שבט אלא אם כן ראש חודש אדר חל בשבת)5.