חידודי הלכה לפורים

הרב ינון קליין

    עיקרי ההלכות

    לרגל חג פורים החל השבוע, החלטנו לחרוג ממנהגנו ולהביא לפניכם כמה חקירות הלכתיות מעניינות ומשמחות שניתן להשתעשע בהן ולהפיק מהן עונג רב.

     

    א. צירוף 'גולם' למניין

    לאורך הדורות נפוצו בעם ישראל אגדות רבות על יצירת 'גולם' תוך שימוש בספר יצירה. המפורסם שבהם הוא כמובן 'יוסלי גולם' שהאגדה מייחסת למהר"ל מפראג.

    בשו"ת חכם צבי דן בשאלה מרתקת הקשורה לאגדות אלו. האם אדם שנברא על פי ספר יצירה מצטרף למניין? מצד אחד למניין צריך עשרה ישראלים, "ונקדשתי בתוך בני ישראל", הגולם אינו 'ישראלי'. מאידך נאמר בגמרא שכל המגדל יתום בתוך ביתו הרי זה כאילו ילדו, קל וחומר למי שיצר את הגולם שחשב כאילו ילדו ואם כן אולי הוא נחשב ישראלי ומצטרף למניין?

    בנו של החכם צבי, היעב"ץ, תמה על שאלתו של אביו. וכי 'גולם' עדיף על חרש שוטה וקטן? כמו שהם לא מצטרפים פשוט שגם הגולם לא מצטרף.

    החיד"א דן גם הוא בשאלה זו והביא ראייה מעניינת. במסכת גיטין מסופר שרבי אליעזר הגדול שחרר את עבדו הכנעני על מנת שישלים מניין. אם 'גולם' היה מצטרף למניין, ודאי שרבי אליעזר לא היה משחרר את עבדו ועובר בכך על ציווי התורה "לעולם בהם תעבודו", אלא היה בורא גולם. משלא עשה כך, מוכח שגולם לא מצטרף למניין1.

     

    ב. הזמת עדי קידוש החודש

    השאלה השנייה שנדון בה היא שאלה מפולפלת שעיקר הנאתה הוא מהחידוש שבשאלה.

    המנחת חינוך חוקר מה יהיה הדין במקרה הבא:

    שני עדים הגיעו לבית הדין והעידו על הלבנה שנראתה, על פי דבריהם קידשו בית דין את החודש. אחר כך הגיעו שני נערים שנהיו בר מצווה בא' לחודש, כלומר ברגע שבית דין קדשו את החודש הם נהיו בני מצווה, אותם נערים העידו עדות הזמה על עדי קידוש החודש, 'עמנו הייתם' ולא נראתה הלבנה.

    אם נקבל את עדותם של הנערים, הרי החודש לא מקודש, אם החודש לא מקודש הנערים עדיין לא בני מצווה, אם אינם בני מצווה אי אפשר לקבל את עדותם (לפי שקטן פסול לעדות). אך אם לא נקבל את עדותם, הרי קודש החודש והינם בני מצווה ועלינו לקבל את עדותם.

    למעשה הוא מעלה שבכל מקרה החודש מקודש, שכן בדיעבד מקדשים את החודש גם על ידי עדים פסולים2.

     

    ג. דין אלמנה שבעלה קם לתחייה

    שאלה מעניינת אחרת, קשורה למשתה פורים. בגמרא מסופר שרבא ורבי זירא סעדו יחד בפורים, מתוך שכרות שחט רבא את רבי זירא ואחר כך התפלל עליו והקימו לתחייה.

    האם אשתו של רבי זירא צריכה קידושין מחדש? או שהיא עדיין נחשבת נשואה לו?

    בשו"ת אבני נזר דן בשאלה זו וכתב בשם בנו שהאלמנה אינה צריכה קידושין, מאחר ומיתת הבעל לא 'מפקיעה' את הקידושין אלא רק 'מתירה' אותה להתחתן עם אחר. אך בקום הבעל לתחייה פקע ההיתר והקידושין שלהם חוזרים למקומם.

    אך האבני נזר חולק על בנו ומוכיח שמיתת הבעל מפקיעה את הקידושין ועליו לקדשה מחדש3.

     

    ד. האם מותר לשבח את המן?

    בספר 'שפתי צדיק' הסתפק האם מותר לומר על המן הרשע שהיה "גוי גדול, נאה וחכם".

    מצד אחד יש בזה איסור 'לא תחנם', אותו פירשה הגמרא במסכת עבודה זרה "לא תתן להם חן". מצד שני על ידי שבחו של המן, יתרבה שבחו של הקב"ה שאבדו, שאף שהיה המן 'מוצלח' כל כך הקב"ה הצילנו מידו4.