גדולת הגאון מוילנא

הרב גיורא ברנר שליט"א

בגדולת רבנו הגר"א זיע"א ותוקף תורתו ופסקיו

 

בס"ד תמוז תשע"ו

לידידי ורעי...

קראתי את דבריך- עם חלקם הסכמתי, עם חלקם לא, ובחלק מהדברים נ"ל שלא הבנת דברי.

 

היה ראוי שאכנס לעובי הקורא ויכתוב לך תשובה רחבה כפי שאתה ראוי לכך, אך חוץ משאר הטרדות אני בימים אלה מתפקד גם כ... כך שאינני מסוגל לכך, מה עוד שכרגע אינני עסוק בסוגיא זו וישנו קושי להכנס אליה מתחילתה.

 

א. אך הערה אחת עומדת מול עיני ולא אוכל עצור במילין, יוקד היא בלבי כאש בוערה אשר מים רבים לא יכבוה והוא מש"כ כת"ר "הציטוט שמתייחסים לגר"א כאחד הראשונים הוא מאגרות החזו"א ופשוט שהוא דרך גוזמא".

ואחבה"מ טעה כאן טעות חמורה והס מלהזכיר ולומר שרבנו הגר"א זיע"א היה 'עוד אחד' מגדולי האחרונים, ורק בדורות האחרונים הפליגו בו דרך גוזמה ומזה הגיעו לטעות כמה (כמוני) להחשיב דבריו יותר מעוד אחד מגדולי האחרונים.

ואין זה נכון כלל, וכל מעיין בדברי גדולי הפוסקים (כמו למשל המשנ"ב ועוד) יראה שאין הם מתייחסים לדבריו כדברי 'עוד אחד מגדולי האחרונים'.

 

ב. ולקטתי כאן מעט ממה שכתבו גדולי ישראל על רבנו איש האלוקים זיע"א (ואם היה לי את הזמן הייתי יכול להכפיל ולשלש את הציטוטים ואף יותר מכך) וז"ל קודשם:

כתב תלמידו הגר"ח מוולאזין זצ"ל (הקדמה לספרא דצניעותא) "אחד היה האדם הגדול אשר כמוהו לא היה מכמה דורות שלפניו".

כמו"כ הובא בכמה ספרים בשם הגר"ח מולזין זצ"ל שהגר"א הוא שווה לרבנו הרמב"ן עי' בספרים מקור ברוך (מבוא עמ' 584), שיעורי דעת (להגרי"ל בלוך מטלז) וחסד לאברהם (מט ב- לר"א כהן חתן הח"ח).

וכ"כ בהדיא בשו"ת מצב הישר (ח"א סי' ג עמ' ו- לגרש"ז אנושיסקי זצ"ל שהיה מו"ץ בוילנא לפני כ150 שנה) "רבנו הגדול הגר"א מווילנא, שזכינו לראות ולדבר עם אנשים חשובים ומצוינים בשערי תורה ויראת ה' טהורה, שהכירוהו בילדותם ובנערותם, וסיפרו לנו איך שגדולי גאוני דורו אמרו עליו, שמזמן הרבה דורות שלפניו לא קם כמוהו, ושהוא בערך הרמב"ן זכותו יגן עלינו".

ומחותנו החיי"א זצ"ל כתב (הקדמה לספר זכרו תורת משה) "שהרי אנו זכינו לראות בעינינו, מחותני, אדונינו מרנא ורבנא גאון ישראל וקדושו, ר' אליהו חסיד, הוא היה עיר וקדיש כאחד מהראשונים, וכל מידות שמנו חמכים בתלמיד חכם נראה ונגלה לכל שהיו בו, בין בתורה בין ביראה, בין בהנהגותיו, בקיאותו בכל וכו'".

ובעל הכתב והקבלה (בהסכמתו לספר עליות אליהו) כתב "אותו צדיק גאון עולם, אין על עפר משלו, מלאך ה' צבאות, הגאון הנורא כאחד מהראשונים, מרן אליהו מווילנא".

וז"ל שו"ת מהראי"ז ענזיל זצ"ל (סי' לז) "ומהר"א מווילנא אשר כוחו כאחד הראשונים".

וז"ל שו"ת שארית יוסף (סי' ו) אמנם כל זה להלכה, אבל למעשה יש לנו לסמוך על אחרון שבראשונים וראשון שבאחרונים רבנו הגר"א ז"ל" (ולענ"ד כוונתו לרמוז שמעלתו כראשונים אך יש לו מעלה על הראשונים במה שהוא בתרא להם וראה דברי כולם).

וז"ל שו"ת יד אליהו (סי' כה) על הגר"א "אלף ניירות לא יכילו שבחו, אשר אין בהם גוזמא, כי למראה עינינו ראינו וזכינו לשיחתו".

וז"ל המגיד מפולצק זצ"ל (ישורון תשנ"ט ח"ד עמ' שמו) על הגר"א "שלא נמצא כמוהו בעולם מימות התנאים".

וז"ל המהאר"ל צונץ זצ"ל (שו"ת משיבת נפש ח"א סו"ס טז) "כי לא קם כמוהו מימות רבותינו הקדמונים נ"ע, להיות כל התורה כולה, נגלה ונסתר, כשולחן ערוך לפניו".

וז"ל הגרא"ש מאמצ'יסלב זצ"ל (הקדמה למדרש רות החדש) "אשר מימות רבנן סבוראי והגאונים ז"ל לא קם אשכול גדול כמוהו, איש שהכל בו".

וז"ל התפא"י (הסכמה לביאור הגר"א חו"מ) "מרנא ורבנא קדישא, ריווי' כמלאך ה' צבקות, רשכבה"ג החסיד רבנו אליהו מווילנא, אשר לפניו תכרע כל ברך תופסי התורה עליא ואתכליא. ולא לחינם נקרא בכל תפוצות ישראל בשם 'הגאון' סתם, כאילו נפק בת קלא, כי אמת נכון הדבר. דומה היה שהיה כבר חד בדרא מגאוני קמאי, וכל הישוב פעם אחת נפל מרקיע ונתמלא העולם כולו אורה זו תורה".

וז"ל הגה"ק ר' יצחר איזיק מקמרנא זצ"ל (הקדמה לביאורו לסדר טהרות) "כי מימות רבנו [הרמב"ם] לא עמד כמותו, לב מבהיל בשני התלמודים ובכל התורה שבע"פ".

ושים לבך לזה שרוב הכותבים הנ"ל אינם מדברים על דמות רחוקה שרק מפי השמועה שמעו עליה וכדרכם של דברים הגוזמה שולטת בזה, אלא הם חיו בתקופת רבנו או בסמיכות אליה ומעידים שדבריהם מבוררים.

 

ג. ויש להוסיף מה שמצאנו שהפוסקים התחשבו פעמים רבות בדעת ההגר"א לא רק מצד שבאותו נידון סברתו וראיותיו נראים לעיקר, אלא עצם זה שמי שאמר דעה זו הוא רבנו זיע"א היא כבר סיבה לנטות אחרי דעתו יותר מדעות אחרונים אחרים, כאילו אמרה הרמב"ם או הרמב"ן.

וכמו שהבאתי לעיל את דברי שו"ת שארית יוסף שכתב זאת במפורש, וגם בשו"ת מהריא"ז ענזיל הנ"ל מתייחס לדבריו כאחת משיטת הקדמונים שלפניו.

ואוסיף בזה דעיין בשו"ת בניין עולם להגרי"א חבר במקומות רבים (למשל יו"ד סי' ס, אהע"ז סי' טו, כא ס"ק א, סי' כב ע"ע בספרו סדר זמנים סי' ה ס"ק ג ד"ה אבל לפי) שניכר שמה שמכריע כהגר"א הוא בגלל עוצם גודלו ותוקפו כחד מקמאי. וע"ע במכתב הג"ר מרדכי גימפל יפה זצ"ל שנדפס בשו"ת בכורי שלמה (או"ח סי' לו).

 

ד. עוד נקודה חשובה היא מה שכתבו הפוסקים שבניגוד לשאר האחרונים להגר"א הייתה סמכות לחלוק בהדיא על ראשונים וכמש"כ בשו"ת לבושי מרדכי (או"ח מהד"ק סימן מו ס"ק ב) "מה שהקשה ע"ד פת"ש בקביעת המזוזות בשם הנהגת הגר"א זצ"ל שהי' קובע מזוזות בלא כריכה בקלף וכיו"ב, שלא תהי' חציצה, והקשה מעלתו מדברי הרמב"ם דנקט להניחה בקנה וסתם קנה מוקף מכל הצדדים. והנה מרן ז"ל ברוב גדולתו וחילו, היה בידו לחלוק גם ע"ד פוסקים ראשונים (=רמב"ם) ובפרט ברוב חסידותו היה מחמיר על עצמו".

וכעין זה גם בחזו"א (או"ח סי' יג ריש מכתב ב, קובץ אגרות ח"א סי' לב) וע"ע ספר שערי חכמה (שב שמעתתא סי' לו), משנת ר' אהרון (ח"א עמ' נט) ובשו"ת מצב הישר (שם עמ' י).

 

ה. ומה שבפועל על דרך הכלל אנו פוסקים לרבים ע"פ פסק השו"ע והרמ"א גם כשהגר"א חולק בזה, אין זה סותר כלל את דברינו עד כאן, אלא שבזה בדר"כ זכו משמיא רבותינו מרן והרמ"א זיע"א שנפסקה הלכה כמותם, והכל צריכים מזל ואפי' ספר תורה שבהיכל.

 

ו. ואחר רואינו כל זאת, שלא מליבי אני אומר דברי, ולא ע"פ רבותינו בדורות האחרונים, אלא מפי רבים רבים מגדולי ישראל בדורות עברו, אומר לידידי חביבי, אם חפץ אמת אתה בבירור ולימוד דעת תוה"ק, כדאי לשים מול עינינו שישנם דרגות בגדולי ישראל, ואף שלפני כולם אנו כעפר ואפר, ומדברי כולם אנו חיים, אך עלינו לזכור שלא כולם כמקשה אחת ויש מהם שיש להתייחס לדבריהם כמעט כנתינתה מסיני. "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול" (שבת קיט ב).

באהבה גלויה

גיורא בן א"מ דוד יהודה ברנר