התעמלות לפני התפילה

הרב חיים חזיזה

שאלה: האם מותר לעשות כושר לפני התפילה?

תשובה: הגמרא במסכת ברכות (יב א) אומרת "כל הנותן שלום לחברו קודם שיתפלל כאילו עשאו במה", ואסור לאדם להקדים לפתח חברו ליתן לו שלום (טור ושו"ע סי' פט סע' ב). אחד הטעמים של האיסור הוא כדי שיתן לב שהוא אסור להתעכב בדברים אחרים כלל עד שיתפלל (שם). וכן אסור לו להתעסק בצרכיו או לילך בדרך עד שיתפלל י"ח ולא לאכול ולא לשתות, ואם עשה כן עליו הכתוב אומר 'ואותי השלכת אחרי גויך', קרי 'גאיך'! אחרי שנתגאה זה מקבל עליו עול מלכות שמים. (גם זה שם).

וכתב תרומת הדשן (סי' יח): "שראה רבים מן המדקדקים שהיו נמנעים ללכת לצרכיהם בשחרית עד שהיו נכנסים תחלה לבית הכנסת ואומרים שירות ותושבחות ואחר כך הולכים לעשות חפציהם והוא כתב דמפשטא דגמרא משמע דלאו שפיר קא עבדי דאתפילת שמונה עשרה שנקבעו עיקר לעבודת הקדוש ברוך הוא קפיד תלמודא להקדים אותה לעשיית חפציו" (לשון הבית יוסף סי' פט).

אבל, אוכלים ומשקים שהם לרפואה מותר לאכול ולשתות לפני התפילה (שו"ע שם סע' ג). עוד כתב השו"ע (סע' ב) שהצמא והרעב הרי הם בכלל חולים, אם יכול לכוון דעתו – יתפלל. אם לא, אם רוצה יאכל וישתה ואח"כ יתפלל. וכתב המשנה ברורה (ס"ק כה) שדווקא הרעב הרבה שדעתו מוסחת מהתפילה מחמת הרעב, והאכילה היא שתחזיר אותו לדעתו, רק אז מותר. ובביאור הלכה (ד"ה וכן אוכלין) כתב שאף שהוא יכול לאכול אחרי התפילה, מכיון שהוא מכוין לרפואה מותר לו אף קודם תפילה.

ולכאורה נראה שאפשר לדמות עשיית כושר לפני התפילה לדינים אלו. שהמתעמל עושה זאת על  מנת לחזק כוחו וגופו, ואף שאינו חולה, נראה שמותר. כדרך שכתב ערוך השלחן (סי' פט סע' כד) לגבי אכילה: "או אפילו אין לו מיחוש כלל אלא כדי לחזק עצמו כמו בימי האביב שלוקחין רפואות לחזק הגוף והגידים ואם יש ברפואות האלו אפילו מיני אכילה ושתיה גמורים מותר דכיון שעושה זה לרפואה אין בזה משום גאוה ואפילו יכול לעשותה אחר התפלה מותר".

למעשה - בפסקי תשובות (סי' פט אות טו) הביא שיש מתירים להתעמל לפני התפילה, וכתב שם בהערה (190): "שו"ת רבבות אפרים (ח"ה סי' לט). כגון לרוץ לשם רפואה או להתעמל במים למי שזקוק לכך לצורך רפואה וכל כיוצא בזה, וכ"כ בס' תפלה כהלכתה (פ"ו אות כג) בשם הגרח"פ שיינברג זצ"ל דלא גרע מאכילה ושתיה שהתירו לצורך רפואה. והיינו כשאין לו אפשרות לעשותם לאחר התפילה, מחמת סיבה מוצדקת".

אבל ראוי שקודם לכן יברך ברכות השחר וברכות התורה, יאמר פרשת העקידה וקצת מסדר הקורבנות (קיצוש"ע הגר"ע יוסף זצ"ל, עמ' 10).