אמירת ה' שפתי תפתח לש"צ

הרב ראובן האס שליט"א

שאלה: האם הש"ץ צריך לומר 'ה' שפתי תפתח' בקול או בלחש?

תשובה: בירושלמי (ברכות פ"ד הל' ד) אמרו: "רבי יוסי ציידניא בשם רבי יוחנן: לפני תפלתו הוא אומר 'ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך' ולאחר תפלתו הוא אומר 'יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי'". בבבלי מביאה הגמ' בברכות (ד ב) את דברי רבי יוחנן: "איזהו בן העולם הבא? - זה הסומך גאולה לתפלה של ערבית".

בהמשך שם דנה הגמ': "ואי אמרת בעי לסמוך, הא לא קא סמך גאולה לתפלה, דהא בעי למימר השכיבנו?! אמרי: כיון דתקינו רבנן השכיבנו, כגאולה אריכתא דמיא. דאי לא תימא הכי שחרית היכי מצי סמיך? והא אמר רבי יוחנן, בתחלה אומר: 'ה' שפתי תפתח', ולבסוף הוא אומר: 'יהיו לרצון אמרי פי'?! אלא: התם כיון דתקינו רבנן למימר 'ה' שפתי תפתח' כתפלה אריכתא דמיא, הכא נמי, כיון דתקינו רבנן למימר 'השכיבנו' - כגאולה אריכתא דמיא". מגמרא זו משמע שאמירת ה' שפתי תפתח היא חלק מהתפילה. כך משמע גם בהמשך אותו פרק (ט ב).

בשו"ע (סי' קיא סע' ב) כתב המחבר: "החזן, כשמתחיל שמונה עשרה בקול רם, חוזר ואומר: ה' שפתי ג' תפתח ופי יגיד וכו'". מכאן שהמחבר סובר שאמירת 'ה' שפתי תפתח' היא חלק מהתפלה עצמה, ומשמע מדבריו ששליח הצבור צריך לומר זאת בקול רם. וכן נראה בביאור הגר"א (ד"ה החזן) שכתב שה' שפתי תפתח הוא "מענין התפלה עצמה".

אמנם המגן אברהם (שם ס"ק ד) הביא שצריך לומר בלחש. מקורו הוא בשו"ת מהר"ם מינץ (סי' פא) שכתב: "וכשרוצה להתחיל שמ"ע בקול רם, יאמר קודם לכן בנחת ה' שפתי תפתח וגומר".

לכאורה צ"ע בדברי המגן אברהם. שכן כתב (שם ס"ק א) שאמירת ה שפתי תפתח היא חלק מהתפילה. ואם כן למה לומר בלחש ולא בקול ככל התפילה? וכן יש לשאול על שו"ע הרב (סי' קיא סע' ג) שכתב גם כן שאמירת ה' שפתי תפתח היא חלק מהתפילה ולמרות זאת כתב לאומרו בלחש.

האגרות משה (או"ח ה סי' כד אות ח) ביאר שהפסוק אינו חלק ממשי מהתפילה אלא "כתפילה אריכתא דמיא", ולא היה זה מתקנת אנשי כנסת הגדולה אלא בזמן מאוחר בהרבה מתקנת רבי יוחנן ובית דינו. ומה שכתב המגן אברהם שפסוק זה מכלל התפלה, "לא דייק בלישניה", וכוונתו שהוא מכלל דיני התפלה שחייבו חכמים לאומרו. עוד כתב ה'אגרות משה', שלכאורה שליח הצבור לא היה צריך לומר כלל "אדני שפתי תפתח" כי כבר אמרוהו הקהל, ובכל זאת מחדש השו"ע שהוא צריך לאומרו שיאמרנו בלחש. וזה מיישב את המגן אברהם וכן את שו"ע הרב. אמירת פסוק זה לא נחשבת כחלק ממשי מהתפלה אלא כעין תפלה, ולכן הש"ץ אומר פסוק זה בלחש.

לעיל כתבתי שמלשון השו"ע משמע שיש לומר בקול רם. הדיוק בדבריו הוא שהעתיק אתלשון מהר"י מינץ כמעט בשלמות, והשמיט ממנו מילה אחת: "בנחת". משמע שלא סובר לומר בנחת, כלומר בלחש. אלא בקול רם.

וכבר חקר בזה בשעורי הגרי"ד סולוביצ'יק על הגמ' בברכות (ד ב) ותלה את השאלה האם לומר בקול רם או בלחש בשאלה האם תקנו פסוק זה "כחלק מעצם החפצא דתפלת שמונה עשרה". או רק כתוספת. הוא מעלה שפוסק זה נתקן כחלק מעצם התפילה ולכן צריך הש"צ לאומרו בקול רם. והגרי"ש אלישיב בהערותיו לגמרא (ברכות ט ב) כתב גם הוא שכשאמר ה' שפתי תפתח הרי הוא כעומד באמצע התפילה. ולפי דברינו יוצא, שלדבריו הש"צ צריך לומר ה' שפתי תפתח בקול רם.

לסיכום - לא יצאנו מידי מחלוקת. לדעת מהר"ם מינץ, הביאוהו המגן אברהם, שלחן ערוך הרב, ביאור הלכה ואגרות משה על השליח ציבור לומר 'ה' שפתי תפתח' בלחש. מאידך, ממשמעות השו"ע יש לומר בקול רם, וכן נראה מביאור הגר"א ומהערות הגרי"ש אלישיב, ובשיעורי הגרי"ד סולוביצ"יק כתב כן בהדיא.