ברכת כהנים יחף

הרב דוד ליבמן

שאלה: האם מותר לכהן לישא כפיו יחף (ללא גרביים)?

תשובה: הגמרא במסכת ראש השנה (לא ב) ובמסכת סוטה (מ א) מביאה את תקנת רבן יוחנן בן זכאי שאין הכהנים רשאים לעלות בסנדליהן לדוכן ודנה הגמרא מה טעם תקנה זו. אחת האפשרויות שהגמרא מעלה היא שהאיסור הוא מצד כבוד הציבור, ופירש רש"י שבזמן שנושאים כפיים הבגדים מתרוממים ומתגלים המנעלים (בבגדיהם שהיו חלוק ארוך), ובדרך כלל המנעלים היו מלוכלכים בטיט. הגמרא אמנם דוחה את ההסבר הזה ומסבירה שהאיסור הוא שמא תקרע לו רצועה, אבל הפרי חדש (סי' קכח סע' ה) אומר שהסברא של כבוד הציבור לא נדחתה אלא שהגמרא הוסיפה טעם נוסף שמתקיים גם כשאין בעיה של כבוד ציבור. ויוצא שאם תהיה מציאות שאין בעיה של 'פסיקת רצועה' אך יש בעיה של כבוד ציבור, יהיה אסור לעלות.

הרמב"ם פוסק (פי"ד מהל' תפילה הל' ו): "ומתקנות רבן יוחנן שלא יעלו הכהנים לדוכן בסנדליהן אלא עומדים יחפים". הבית יוסף (סי' קכח סע' ה) מביא את דבריו ואומר שמשמע ממנו שצריךלעמוד יחף ממש. אך רבנו מנוח פירש שכוונת הרמב"ם למעט מנעל וסנדל, אבל בתי שוקיים (גרביים) מותר. על כל פנים משמע שודאי אפשר לעלות יחף.

אבל, המשנה ברורה (ס"ק יח) פוסק: "כתבו האחרונים דאין נכון לעלות לדוכן יחף ממש שהוא דרך גנאי שאין רגילין בזמן הזה לילך יחף לפני גדולים אלא יש לילך בפוזמקאות של בגד וכן המנהג". וזה לפי הטעם הראשון בגמרא, כדברי הפרי חדש שטעם זה לא נדחה.

נראה לומר כיוון נוסף בדין זה, והוא זיקת ברכת כהנים לעבודת הכהנים בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו, אכי"ר.  בכמה דברים ראינו שהשוו חכמים את דין ברכת כהנים בזמננו לעבודתהמקדש. לדוגמא: ברכת כהנים בעמידה (סוטה לח א), נטילת ידיים לפני ברכת כהנים (רמב"ם פט"ו מהל' תפילה הל' ה. וע"ע בית יוסף סע' ו-ז). ומפני זה כתב במור וקציעה (סי' קכח ד"ה ונראה לי שבמקום) שחליצת הנעליים לפני ברכת כהנים היא מפני שנשיאת כפיים הוקשה לעבודה במקדש. ולפי דבריו שמא יש לעלות דווקא יחף ממש, כמו הכהנים בבית המקדש שהיו יחפים ממש שלא תהיה חציצה.

להלכה - האגרות משה (או"ח ב סי' לב) פוסק שבמקרה ואין לאדם גרביים, אין למנוע ממנו לעלות יחף. ובשו"ת קניין תורה (הביאו בפסקי תשובות סי' קכח הע' 79) פוסק שנשיאת כפיים עם גרביים זה מנהג ואין איסור לעלות יחף. והטעם שהוא מביא מתחבר לדברי המור וקציעה הנזכרים לעיל, שהכהנים בבית המקדש עבדו יחפים.