המתעצל בהספדו של חכם

שאלה מקבוצת הוואטסאפ של בית המדרש, אחרי פטירת הגרז"ן זצ"ל

הרב ינון קליין שליט"א

שאלה: חז"ל הפליגו בחומרת מי שמתעצל בהספד חכם. מה הגדר שמחייב אדם מן השורה בהספד? מה הוא חייב בפועל לעשות?

תשובה: א. לא יודע, לא מכיר משהו מפורש על זה.

ב. עם זאת, די ברור שבהספד יש שני צדדים- יש את המספיד ויש את הציבור (אגרא דהספידא דלויי- שכר ההספד לגרום לציבור לבכות). לכן נראה שמאמר חז"ל על המתעצל בהספדו של חכם נאמר על מי שהוטל עליו להספיד ולא על כל פרט ופרט (והראיה שהגמרא הביאה מיהושע, יש לומר ששם אף אחד לא הספיד כראוי ובזה יש קפידא גם על השומעים).

ג. מה שכן מוטל על אחד הוא לבכות ולהצטער (קל וחומר מחיוב בכיה על אדם כשר, שבת קה). וללמוד ממעשיו ומידותיו של החכם, לקחת מהם ולהתקדם בעזרתם.

ד. דברים מיוחדים רבים היו בגרז"ן זצ"ל ואפשר ללמוד מהם.

מספר נקודות קצרות:

1. הפשטות - כפי שהזכיר הרב אייל, עד גיל מבוגר נסע ממקום למקום בתחבורה ציבורית (אנחנו מדברים על חבר בית דין הגדול- תארו לכם להבדיל בין הטהור וכו' שופט בג"ץ באוטובוס...)
2. הרבצת תורה- הרב היה נוסע לכל ישיבה שהזמינה אותו למסור שיעורים, גם בתקופות הקשות ביותר של הפיגועים, נסע לישיבות ביו"ש ללא פחד. ואפילו כשהין נכנסים לשיעור רק תלמידים בודדים, היה מוסר שיעור כרגיל.
3. התמדה- היה חוזר על לימודו מאות! פעמים (ללא הפרזה). התמדתו הביאתו לבקיאות עצומה בכל התורה (כשהיה מגיע למסור שיעור בישיבות, היה שואל: איזה מסכת אתם? ואיזה סוגיה או דף? ומיד מתחיל במקום למסור שיעור על הסוגיה)
4. שלום- נמנע ממחלוקות בין המגזרים, הקפיד לא להתערב בשאלות ציבוריות, את השואלים בעניינים אלו היה מפנה חזרה לראשי ישיבותיהם.

מן הסתם יש עוד נקודות רבות שאיני מעלה בדעתי כרגע, רבים הכירוהו ורבים קבלו מתורתו.

תנ.צ.ב.ה עד אשר מתים יחיה אל ברוב חסדו, ברוך עדי עד שם תהילתו.